צלף סיצילי פורח כמעט חצי שנה, מאפריל עד אוגוסט. הפרחים בודדים, גדולים (אך קטנים מפרחי קרובו, הצלף הקוצני), בלתי נכונים, עדינים, דומים לפרפר, ריחניים מאוד. קוטר הפרח 4 ס"מ. עלי הכותרת צרים, נותרים רווחים ביניהם. האבקנים מרובים, צבעם לבן עד ורוד בהיר. עמוד העלי שעיר בתחתיתו. הפרח נפתח לקראת ערב, פורח לילה אחד בלבד, ונסגר למחרת עד הצהריים. השחלה מתפתחת לאחר ההאבקה לפרי עסיסי ביצי עד אגסי, הנישא על עוקץ ארוך. צבע ציפת הפרי אדום–ורוד.
צלף סיצילי גדל בשדות נטושים, צידי דרכים, גדרות ומעזבות. הוא נפוץ בשולי החבל הימתיכוני, בואך המדברה. תפוצתו העולמית משתרעת מצפון אפריקה ועד למזרח התיכון.
כפתורי-פרחים, פירות צעירים, ענפים צעירים ועלים של צלף למיניו מוחמצים ונחשבים כתבלין משובח. ענף שהוסרו ממנו כל אבריו פרט לקוץ מאונקל אחד – שימש ל"דייג" של עלוקות מן הגרון.
הסוג כולל 350 מינים, בארץ 5. העלים פשוטים ותמימים, בבסיסם יוצאים קוצים מאונקלים. הפרח גדול, הסימטריה שלו דו-צדדית בלבד. אחד מ-4 עלי הגביע גדול מיתרם, קעור. 4 עלי-כותרת, מתוכם 2 אלה הסמוכים לאותו עלה-גביע גדול צמודים זה לזה ויוצרים מאגר לצוף. האבקנים רבים וארוכים, צבעוניים ובולטים לעין. השחלה נישאת על נושא-פרי (גינופור), תכונה הנחשבת לפרימיטיבית.
כתב מייק לבנה