זהבית הבצלצולים

הדפסה
  Gagea gageoides שם מדעי
שושניים
Liliaceae
משפחה
6 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט) צורת חיים
חרמון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

זהבית  הבצלצולים
צילום: © דרור מלמד   חרמון, 5-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

זהבית הבצלצולים היא גיאופיט עדין, קירח, זקוף, גובהו עד 10 ס"מ, ניכר בצברי בצלצולי ריבוי קטנים בחיקי העלים שבאזור התפרחת. הבצל ממנו עולה הצמח קטן, כ-5 מ"מ קוטרו, דמוי טיפה, מכוסה במעטפת גלדנית דקה, שצבעה חום בהיר-לבנבן. עלה בסיס עגול וצר עולה מן הבצל רק בשלב הצעיר של הצמח ובמהלך שנת חייו הראשונה מתנוון לכדי שריד קצרצר, שאורכו אינו עולה על 1.5 ס"מ. מחלקו התחתון של הגבעול הראשי יוצא בדרך כלל עלה איזמלני גדול, אורכו עולה לרוב על אורך הצמח כולו.
העלים רבים, מסורגים לאורך הענפים ועוקצי התפרחת, חסרי פטוטרות, איזמלניים, מעט בשרניים, הולכים וקטנים מתחתית הצמח לראשו. עוקצי התפרחת מסועפים ובקצותם צברים בני 4-1 פרחים, או עלים קטנים וצפופים שבחיקם צברי בצלצולי ריבוי. לפרחים 6 עלי כותרת חופשיים, קהים, צהובים-מבריקים בצידם העליון וירוקים בצידם התחתון, 6 אבקנים שזיריהם והמאבקים שלהם צהובים, מעורים בבסיס עלי העטיף וקצרים מהם ושחלה  שלה 3 מקצועות, הנישאת על עוקץ ארוך. הפרי הלקט ביצני המוצר לכדי עוקץ ארוך. הזרעים מרובים, גליליים, חומים.
זהבית הבצלצולים פורחת באביב. היא נדירה מאוד בישראל וגדלה במרומי החרמון, בגובה של כ-2,200 מטרים. תפוצתה העולמית משתרעת בהרים הגבוהים של מזרח הים-התיכון, אזור הקווקז וטורקיה.
שם הסוג המדעי, Gagea, ניתן בשנת 1806 ע"י הבוטנאי האנגלי סליסבורי (Richard Anthony Salisbury, 1761-1829), אשר תיאר את הסוג זהבית, לכבודו של הבוטנאי הבריטי סיר תומס גייג' (Sir Thomas Gage, 1781-1820). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" שראה אור בשנת תרע"ז (1917), הציע אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") לקרוא לסוג "כוכב הזהב". השם "זהבית" נזכר לראשונה במילון לצמחי ארץ-ישראל (שמות המשפחות והסוגים) עברית-לטינית, שיצא לאור בהוצאת ועד הלשון העברית בסיוע מוסד ביאליק שעל-יד הסוכנות היהודית בארץ-ישראל, ירושלים תש"ו (1946).
זהבית הבצלצולים תוארה בשנת 1932 ע"י הבוטנאי הרוסי וודנסקי (Aleksei Ivanovich Vvedensky, 1898-1972), מומחה למשפחת השושניים, אשר חקר את צמחיית הקווקז, אולם המין תואר לראשונה בשנת 1843 ע"י הבוטנאי הגרמני  צוקריני (Joseph Gerhard Zuccarini, 1797-1848), ששייכה לסוג אחר - Bulbilaria ("בצלצולית"), וקרא למין  gageoides (הסיומת הלטינית oides משמעה "דומה ל"), לאמור: "בולבילריה דמויית-זהבית". מאחר ושם הסוג שונה לזהבית - Gagea, הרי שנותר השם המדעי במשמעותו: "זהבית דמויית-זהבית".
בסוג זהבית יותר מ-200 מינים, 11 מהם נאספו בישראל, רובם נדירים.

כתב דרור מלמד



מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים