אמיתה קיצית היא צמח חד-שנתי קירח, זקוף, מסתעף, גובהו עד 1 מ'. העלים גזורים לאונות נימיות או סרגליות, תמימות, והם מלווים את עמוד הפריחה עד סמוך לראשו. העלים צפופים, גונם ירוק בהיר.
אמיתה קיצית פורחת בקיץ, מאפריל עד אוגוסט, מה שמגביר את חשיבותה כצמח-דבש. היא נושאת בקצות הענפים סוככי-פרחים לבנים. הסוכך גדול, קמור, ללא כתם כהה במרכזו. לסוכך מעטפת של עלים גזורים לאונות. לסוככון מעטפת של עלים תמימים רבים. קרנות הסוכך עבות ונוקשות. הפרחים קטנים, צפופים, החיצוניים אינם גדולים מהפנימיים, כתמונה ללא מסגרת. הפירות ביציים פחוסים, מוקפים בחישוקים בהירים לאורכם, חלקים (ללא שיכים). קרקפת הפירות מתכנסת כאגרוף קמוץ, נפתחת רק עם גשמי העונה הבאה, זמן רב אחרי שצמח-האם יבש.
אמיתה קיצית נפוצה בארץ בשדות ובצידי דרכים בחבל הימתיכוני בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
ברפואה עממית היא נחשבת כמועילה להרחבת צינורות הדם והשתן, נגד מחלות קיבה וכן נגד קצרת ומחלות לב. נמצא בזרעים חומר (כרומולין סודיום) המשמש גם ברפואה המודרנית להקלה בהתקפי קצרת.
בסוג 30 מינים, 2 בארץ.
כתב מייק לבנה