חגווית שעירה

הדפסה
  Valantia hispida שם מדעי
פואתיים
Rubiaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

חגווית שעירה
צילום: © שרה גולד   שביל ישראל ליד מושב גמזו, מאי
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

חגוית שעירה היא צמח חד-שנתי זעיר, זקוף, גובהו הרגיל 5–10 ס"מ. גודל הפרט שונה מאוד בהתאם לתנאי הקרקע, והוא עשוי להגיע לגודל 30 ס"מ בתנאים נוחים. הצמח מסתעף מבסיסו בלבד. כל הצמח שעיר–מלבין. העלים ביציים רחבים, ערוכים בדורים בני 4 עלים, והם מופשלים מטה כשהפרי מבשיל. העלה קצת בשרני. הגבעול מצולע, חתכו מרובע. הצמח בכללו מזכיר דְּבֵקָה, אך שערותיו אינן זיפניות ומאונקלות, והפרי שונה, מכונף.
חגוית שעירה פורחת בראשית האביב, מפברואר עד מאי, ומסיימת את מחזור-החיים שלה מוקדם, כמו רבים מהצמחים בבית-הגידול של קרקעות רדודות, המתייבשות עוד במהלך האביב. התפרחת שיבולת, והיא נמשכת לאורך כמעט כל הגבעול. הפרחים זעירים, קוטרם מילימטר אחד וגונם צהבהב–ירקרק צנוע. הכותרת גלגלית, הגביע אינו ניכר. הפרחים ערוכים בשלשות בחיקי דורי העלים, בכל שלשה הפרח האמצעי נקבי או דו-מיני ובו 4 אונות כותרת, ואילו שני הפרחים הצדדיים זכריים או עקרים, ובהם 3 אונות כותרת. הפרי ביצי מוארך, כפוף כקשת, לאורכו נמשכות כנפיים משוננות ככרבולות דוקרניות.
חגוית שעירה גדלה בבודדים או בצברים, שכיחה בחגוי-סלע. בחומות ובקרקע רדודה. נפוצה בכל חלקי צפון הארץ ומרכזה, חודרת מעט אף לנגב.
תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג 3 מינים בלבד, בארץ 2, המין האחר נדיר מאוד.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים