מירונית סרגלית היא סחלב צנוע ומסתווה, והיא נקראת על-כן בפי מבקשיה בכינוי "הסחלב הירוק". היא כנראה מהנדירים בסחלבי הארץ, או שמא פשוט לא הבחנו בה מרוב צניעותה. הפקעת מעלה תחילה שני עלים רחבים, גדולים יותר מעלי כל יתר עלי הסחלביים בארץ, צורתם אליפסית בגודל 6X15 ס"מ, והם נישאים על פטוטרות. מביניהם מתרומם עמוד-פריחה בינוני (עד 40 ס"מ), ועליו יושבים עלים קטנים, מעין חפים, החובקים את הגבעול.
מירונית סרגלית פורחת באפריל–מאי. עמוד הפריחה בודד, ועליו 7–20 פרחים ערוכים בשיבולת דלילה. הפרחים ריחניים. כל פרח יוצא מחיק חפה ירוק בולט, דק וארוך. הפרח הבודד קטן, ירוק או לבן כולו. השחלה ארוכה, שזורה קלות. השפית קטנה וסרגלית, אורכה 9 מ"מ, ירוקה עם בסיס נוטה לגוון צהבהב. השפית מתמשכת לדורבן צר וארוך מאוד, עד 25 מ"מ, הנוטה מטה ואחורה, והוא מלא צוף. 3 עלי הכותרת העליונים ערוכים כקובע, ושני התחתונים הצדדיים פרושים לצדדים. לאבקית יש זנבון. משני צידי המקורון יש בלוטות-דבק, אך אין להן כיסונים כמו בסחלבים אחרים.
מירונית סרגלית התגלתה בארץ לראשונה בהר מירון, אך מקום-גידולה העיקרי בארץ הוא ביער אודם שבצפון הגולן. היא נדירה ביותר, ואנדמית לצפון ארץ-ישראל ולקפריסין – אלא אם תתגלה באיזה מקום נידח נוסף במזרח הים התיכון. הן גם בארץ התגלתה רק במחצית השניה של המאה ה-20. היא גדלה בחורש מוצל, ברום 800 עד 1,200 מ'.
בסוג 100 מינים, המפוזרים באסיה ובצפון אמריקה.
כתב מייק לבנה