קדד באר-שבע הוא צמח רב-שנתי הגדל במדבר ובשוליו באקלים ערבתי.
העלים ארוכים, ערוכים במעין שושנת. העלעלים רבים, ביציים מוארכים, אורך העלעל כפול ויותר מרוחבו.
פורח מפברואר עד אפריל. הפרחים צהובים, ארוכים מאוד, מגובבים בבסיס הצמח, במרכזו. התפרחת קצרה מהעלים. בולטת תופעה, שהיא שכיחה במינים רבים של קדד: הפרחים אינם בראש הצמח אלא כביכול מתחבאים: הם יושבים בחיק עלים או נישאים על גבעולים קצרים למדי בחלקו התחתון של הצמח. למרות זאת הם הומים ממאביקים.
התרמיל קצר (4 ס"מ ומטה), מוארך, עם חוד ארוך.
מעדיף קרקעות של לס וחול-לס, גדל גם בשטחי אבנים ושולי שדות. גדל רק בדרום הארץ.
קדד באר-שבע שייך לסוג קדד שהוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל להכיר את הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב.
הסוג קדד מתחרה על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר". מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו, 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר מצד אחד ומרומי הרים מצד שני.
כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים. ממינים אחדים מפיקים שרף רב-ערך, המשמש ממס (אמולזטור) בתעשיית צבעים, ממתקים, תרופות ומשקאות.
כתב מייק לבנה