צמח עשבוני רב-שנתי של בתי-גידול לחים-למחצה. שונה מכל יתר מיני הנורית בעליו שאינם גזורים, אלא עגולים ותמימי-שפה, בסיסם דמוי לב. פורח מינואר עד אפריל. הפרח צהוב, גדול ויפה. גם לפי הפרח קל להבחין בינו לבין נוריות אחרות: לגביע רק 3 עלים, לכותרת לרוב 8 עלים צרים, צהובים ומבריקים מאוד, מרכזם מעט יותר כהה, נוטה לכתום, ומבחוץ גונם אפור כהה. האבקנים צהובים. העליים והאבקנים מרובים, ערוכים בצורה לוליינית (ולא בדורים נפרדים, כמו ברוב הפרחים). הפרח מפריש צוף בבסיס עלי הכותרת, והוא מואבק על-ידי דבורים קטנות ובינוניות, צרעות, זבובים וחיפושיות. גדל בקרקע כבדה, בשטחים מוצפים ובשדות לחים, בצפון מישור החוף ובהרים הימתיכוניים.
נדיר למדי, צמח מוגן. סובל מצמצום בתי-הגידול הלחים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות אירופה והים התיכון.
בסוג נורית 400 מינים (230 מינים לדעת אחרים), בארץ 20. שמו מחדש שם תלמודי ארמי "נוריתא", וניתן בזכות האור המוחזר מהפרחים, שרבים מהם מבריקים מאוד, רובם צהובים. בנוֹי מטפחים זנים "ממולאים" (מרובי עלי כותרת) בצבעים מרנינים שונים, שפותחו מהמין נורית אסיה.
כתב מייק לבנה