דבקה זיפנית

הדפסה
  Galium aparine שם מדעי
  Goose-Grass Common name
דוּבֵּייקָה שם ערבי
  جاليوم ، ابارين أللّغة آلعربيّة
פואתיים
Rubiaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
מטפס צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין משמש לרפואה

דווח לנו

דבקה זיפנית
צילום: © שרה גולד   , פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

דבקה זיפנית היא צמח חד-שנתי מסועף וגבוה, עד 1 מ'. הנאחז בבגדים באמצעות זיפים מאונקלים המכסים את הגבעולים, העלים והפירות. העלה ביצי מוארך, חלקו הרחב ביותר נמצא סמוך לקצהו, שפתו מצויידת בזיפים מאונקלים, ובגללם הוא דביק מאוד. בקצה כל עלה מתמשך זיף ארוך, היוצא מתוך גבשושית מעובה, שזו תכונה מיוחדת למין זה, והוא האשם בשם המין. העלים ערוכים בדורים בני 4–6 עלים.
דבקה זיפנית פורחת באביב, ממרס עד אפריל. הפרח קטן, דו-מיני. הוא גלגלי, עם צינור קצר מאוד ואוגן של 4 עלי כותרת לבנים–ירקרקים, פרושים. הפרחים מצופפים בתפרחת המזכירה קרקפת של פרחי המורכבים (דמיון חיצוני בלבד). הוא מפריש צוף ומואבק על-ידי חרקים שוחרי צוף. הפרי נראה כשני כדורים צמודים זה לזה, מתכהה בהבשילו ונעשה סגול–שחור, אך זיפיו המאונקלים נותרים לבנים, ומסייעים להפצתו באמצעות היצמדות לשער בעלי-חיים.
דבקה זיפנית גדלה כמטפס בגדרות-אבן, בשולי פרדסים ועל שיחים, וכצמח משתרע בצידי דרכים. היא נפוצה בכל אזורי הארץ פרט לדרום הרחוק. תפוצתה העולמית משתרעת על פני חלקים נרחבים של צפון חצי הכדור המזרחי, מארצות הים התיכון והלאה צפונה ומזרחה.
העלים אכילים אחרי בישול. זרעים קלויים נחלטים כקפה. ברפואה עממית משמשת חליטת עלי דבקה זיפנית לטיפול בבעיות בעור, בדרכי הנשימה, בדרכי העיכול, במערכת ההשתנה, וכן כממיס אבני מרה וכאמצעי נגד מחלת הנפילה ונגד היסטריה.

הסוג דבקה כולל 300 מינים, בארץ 20, שליש מהם רב-שנתיים. אלה ברובם צמחים עשבוניים שגבעולם מרובע, עליהם ערוכים בדורים, והן הגבעול והן שפות העלים מצוידים בשיכים כפופים הנצמדים לבגדים ולשער יונקים.
הפרח קטן, חסר גביע או שהגביע זעיר. השחלה תחתית. הכותרת מסמרית או גלגלית, צינורה קצר, ולה 4 אונות פרושות. צבעיו צנועים (לרוב לבן או ירוק או צהבהב חיוור). הוא דו-מיני, מפריש צוף, מואבק על ידי חרקים. גם הפריה עצמית שכיחה. הזרעים נאחזים בשער בעלי-חיים.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

הדבקה הזיפנית משמשת זה מאות שנים ברפואה העממית בקרב תושבי אנגליה.
חוקר צמחי המרפא ג'ון ג'רארד (1597) סיפר על נשים אנגליות שנהגו לבשל נזיד דבקה בכדי שלא תשמנה. במרכז אירופה ובארצות הבלקן נוהגים להכין מהדבקה משרה לניקוי העור.
קולפפר (1826), שפעל במאה ה-19 מציין שהצמח מחזק את הכבד, מנקה את הדם ועוזר לשמור על גוף בריא בחילופי עונות.(זכרו, אין להשתמש בצמחי מרפא ללא ייעוץ מקצועי)

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים