חסה כחולת-פרחים

הדפסה
  Lactuca tuberosa שם מדעי
  Tuberous Lettuce Common name
ח'ס ברי אזרר, אַלחַאס בַּרי אֵלאַזרַק שם ערבי
  خس بري ازرق أللّغة آلعربيّة
מורכבים
Asteraceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
מחולק לאונות צורת העלה
מפורץ שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

חסה כחולת-פרחים
צילום: © שרה גולד   , אפריל
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

חסה כחולת-פרחים היא צמח רב-שנתי זקוף, הנושא קרקפות של פרחים כחולים. גובהו עד חצי מ'. בהיפצעו הוא נוטף מיץ חלבי. החלק העל-אדמתי מת מדי שנה בקיץ, ובחורף הבא מתחדש הצמח מתוך ניצנים היושבים בראש פקעת בקרקע. נקראה בעבר גם חסת הפקעות וכן חסה כרתית. עלי הבסיס שסועים עמוקות לאונות צרות כמו בחסת המצפן.
חסה כחולת-פרחים פורחת באפריל–מאי. הפרחים ערוכים בקרקפות כבכל בני משפחת המורכבים. כל פרחי הקרקפת לשוניים. הקרקפת גדולה, קוטרה עד 4 ס"מ. המעטפת ארוכה, אגסית צרה, עליה רעופים, ירוקים למטה וסגולים בחלקם העליון. לאורך חלקו העליון של הגבעול יוצאות קרקפות רבות הנישאות על עוקצים אופקיים ארוכים, המתכופפים בקצה כלפי מעלה. בכל קרקפת פרחים רבים, צבעם כחול–סגול חיוור, מזכירים את פרחי העולש. הלשון של הפרח משוננת בראשה ל-5 שיניים ברורות. התפרחת מתגוונת בזכות הצבע הכהה של צינור האבקנים והצבע הבהיר של האבקה שבראשו. הזרע חרוטי פחוס, חום כהה עד שחור, ובראשו ציצית שערות לבנה, נישאת על ניצב. פה ושם אפשר למצוא פרט שפרחיו בצבע צהוב חיוור, בניגוד לשמו.
חסה כחולת-פרחים גדלה בבתה ובחורש פתוח בסלעי גיר, נפוצה במפוזר בכל אזורי החבל הימתיכוני בארץ, לא שכיחה. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג 100 מינים, בארץ גדלים 7 מיני בר, וכן מגדלים בה חסה תרבותית, שאינה מזכירה כלל במראה את מיני הבר.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

חכמינו דרשו את השם "חסה": "שהקב"ה חס על בני ישראל" (פסחים ל"א, ע"א).השם 'חסה' אינו מופיע כלל במשנה, אך נמצא פעמים אחדות בספרות התלמודית. למרות זאת קשה לדעת לאיזה צמח התכוונה הגמרא.ישנם צמחים אחדים המכונים במקורות: "מרורים" "...ומצות על מרורים יאכלהו..." (שמות י"ב,ח') בהגדה של פסח נאמר:"...לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור...". חז"ל דרשו את ה"מרורים" כשם כללי לצמחים מרים, ונחלקו באשר לסימניהם:"...כל שיש לו שרף...כל שפניו מכסיפין...". החסה עונה על הסימנים שדרשו חז"ל: עלים ירוקים-אפרפרים (מכסיפים)והצמח מכיל מיץ מר.

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים