יקינתון מזרחי הוא צמח מקסים, יפה-פרחים וריחני. זהו גיאופיט נמוך, גובהו עד 25 ס"מ. הבצל קטן, כדורי, קליפותיו לבנות עד ארגמניות. העלים מעטים (3–6), סרגליים, כולם מרוכזים בשושנת בבסיס הצמח. הם זקופים או אלכסוניים, עתים משתלשלים אחורה. גבעול-הפריחה נבוב, חסר עלים.
יקינתון מזרחי פורח בפברואר, ומעט גם קודם ואחר-כך, בין דצמבר לאפריל. התפרחת היא אשכול דליל ובו 4–15 פרחים על גבעול. הפרחים זקופים תחילה, אחר פונים הצידה, ובהמשך משתלשלים מטה. צבע הפרח תכול עד סגול, עיתים נוטה ללבן. בצורתו הוא פעמוני מוארך, אלגנטי מאוד. אורכו 2.5 ס"מ וריחו נעים וחזק. אין צוף. לפרח צינור מאוחה-עלים העוטף שחלה כדורית תפוחה, והוא מוצר מעל לשחלה. בקצהו מתפצל העטיף לאוגן בן 6 אונות מופשלות לאחור, מעט א-סימטרי. 6 אבקנים חבויים בצינור-הכותרת ואינם נראים מבחוץ. הפרי כדורי כמעט, עם 3 מקצועות. הזרע שחור.
יקינתון מזרחי שכיח מקומית בחלקים שונים של צפון הארץ. הוא נפוץ בסלעים, בבתה ובחורש בגליל העליון והתחתון, בכרמל ובחרמון.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון, ומשם (כנראה בעיקר מטורקיה ויוון) תורבתו זנים גנניים רבים, החל מן המאה ה-16 לפחות.
בסוג 30 מינים, בעיקר באזורים ימתיכוניים: בדרום-אפריקה ובארצות הים התיכון.
כתב מייק לבנה