משינית פיליפ

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

 
משינית פיליפ היא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב זוחל, שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט ולא בראש הגבעול), ממשפחת Brachytheciaceae. הגמטופיט חסון, יוצר שטיחים ירוקים או צהבהבים-ירוקים, בסיסם כהה. גבעולי הגמטופיט זוחלים, סבוכים, מסתעפים לענפים צפופים, זקופים למדי, היוצאים לאורך הגבעול המרכזי, במרחקים שווים זה מזה. העלים  היבשים רעופים זה על גבי חברו ונצמדים אל הציר, מתפשקים מעט כשהם לחים. הטרפים איזמלניים, מצטררים לקצה מחודד ארוך, שולי הקצה לעתים משוננים בעדינות. עורק האמצע  נמשך אל קצה הטרף. זהו סימן עיקרי להגדרת המין, שכן בשאר מיני המשינית הגדלים בישראל, נפסק עורק האמצע ברבע העליון של הטרף. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). במיני המשינית הגדלים בישראל נדיר למצוא מנבגים (ספורופיטים) ועיקר הריבוי הוא וגטטיבי, מנבגים של משינית פיליפ לא נצפו מעולם בישראל.
משינית פיליפ גדלה פה ושם בישראל, על סלעים ובסדקי סלע, באזורים גבוהים בהרי יהודה, הגליל העליון והחרמון. תפוצתה העולמית משתרעת במזרח התיכון ואגן הים התיכון, אירופה ואסיה.
משינית פיליפ תוארה בשנת 1851 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) שימפר (Wilhelm Philippe Schimper, 1808-1880) ב-"Bryologia Europaea", חיבור בן שישה כרכים מאת שלישיית בריולוגים, הצרפתי שימפר והגרמנים ברוך (Philipp Bruch, 1781-1847) וגומבל (Wilhelm Theodor Gümbel, 1812-1858), שכתיבתו נמשכה בין השנים 1855-1836 ואשר הכיל תיאור של כל מיני הטחבים של אירופה שהיו ידועים בשעתם. למעשה, תואר המין לראשונה בשנת  1847 על-ידי הבריולוג הבריטי ספרוס (Richard Spruce, 1817-1893), ששייכו לסוג Isothecium. שם המין, philippeanum, לכבודו של חוקר הטבע הצרפתי פיליפ (Xavier Philippe, 1802-1866).
שמו המדעי של הסוג, Homalothecium, מיוונית: homalos - "שווה", theke - "תיק", לאמור: "תיק ישר", מאזכר את המנבג הזקוף של אחדים מהמינים ומבדילו מסוג דומה, Camptothecium (מיוונית: kamptos - "כפוף"), שבמיניו קופסיות המנבגים אופקיות לקרקע. שמו העברי של הסוג, משינית, נטבע על-ידי חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979), שלצד עבודתו כרוקח, עסק רבות באיסוף וחקר הטחבים וספרו "מבוא לטחבים בישראל" פרץ דרך בתיאור טחבי ישראל (למעשה, בילבסקי קרא בשם זה לסוג Camptothecium, הנחשב כיום כשם נרדף, אך מכיוון שבישראל לא גדלים נציגים מסוג זה, הותרנו את שם הסוג העברי על כנו, גם לאחר השיוך המחודש של המין לסוג Homalothecium והחלנו אותו על כל מיני סוג זה. שיום זה אינו רשמי).
בסוג משינית כ-35 מינים. בישראל נאספו 4 מינים.

כתב: דרור מלמד