פרח מרשים ויפהפה, בולט בייחודו מבחינות רבות: עונת פריחתו, צבעו, יופיו וריכוזו במרבדים זורחים למרחוק.
גיאופיט הפורח בסתיו בצברים מרוכזים של פרחים גדולים בצבע צהוב-חלמון זוהר. מפתיע על רקע נוף צמחי קמל ואפור. נדיר למחצה. יעד מקובל לעלייה לרגל בנובמבר.
היות שהוא גדל בארץ רק בכמה עשרות אתרים מוגדרים-היטב, ובכל אחד מהם במאות (לפעמים אלפי) פרטים, הפורחים בתאריך קבוע למדי – הוא הפך יעד ל"עלייה לרגל" שנתית של חובבי יופי ופרחים.
נפוץ מאוד בטורקיה, ואילו ארץ-ישראל נמצאת בשולי תחום-תפוצתו.
גדל בארץ בחרמון, בגולן, בגליל העליון, ביהודה ובנגב. בכל אזור הוא בחר לעצמו בית-גידול מסויים ומוגדר מאוד: בגולן הוא גדל בשטחי מעבר בין בזלת לקירטון; בגליל העליון הוא גדל במפנים דרומיים תלולים בקרקע דלה, במסלע-מעבר ביו סנון לאיאוקן, בחברת צומח-סְפָר (תצורת-מעבר בין הצומח הימתיכוני לצומח הערבתי-מדברי); בנגב הוא גדל בסדקים במשטחי סלע. אפשר להכליל ולומר כי בגליל הגשום הוא נדחק אל התנאים השחונים ביותר, בעוד שבנגב הצחיח הוא תופש את התנאים הלחים ביותר. בתוך תחומי אזור מסויים הוא מקדים לפרוח ברום גבוה ומאחר ברום נמוך יותר: בהר מירון יפרח כל שנה באוקטובר, בנחל דישון – בנובמבר.
הפרח גדול (10–15 ס"מ), יוצא ישר מתוך הקרקע, חלקו התחתון טמון באדמה. הצמח מעלה פרח אחד או שניים מכל בצל. צורת הפרח כמשפך או פעמון הפוך צר, חלקו התחתון מאוחה לצינור שאורכו 4–8 ס"מ, חלקו העליון מפוצל ל-6 אונות או עלי-עטיף רחבים, אורכו עוד 5–10 ס"מ. אונות העטיף ערוכות בשני דורים בני 3 אונות כל אחד, החיצוניות גדולות לרוב מהפנימיות. פנימה להן ערוכים 6 אבקנים סביב עמוד העלי. אפשר למצוא באוכלוסייה פרחים חריגים, עם 7 או 8 עלי-עטיף, ולאלה גם 7 או 8 אבקנים. הפרח הבודד פתוח במשך כשבוע, נפתח באור ונסגר בסגריר ובלילה. צבעו חלמון עז: בתחילת הפריחה גונו צהוב-גופרית נוטה לירקרק; בהמשך הוא נוטה יותר לכתום באמצע הפריחה, ולחום בסופה. קצה כל עלה-עטיף חיצוני מתחדד לעוקץ או פיטם נטוי פנימה, שמשערים שנודע לו תפקיד במשיכת חרקים להאבקה. בתחתית הפרח תופחת עוד במשך הפריחה השחלה, העתידה ליהפך פרי גדול (שחלה תחתית, סימן לכך שהוא נמנה עם הנרקיסיים, לא השושניים). הפרח ריחני ומפריש צוף, והוא מואבק בידי פרפרי-יום ודבורים גדולות.
בפרי זרעים שחורים רבים, כל זרע מצוייד בגופיף-שומן לבן (כמו באיריס) המשמש מזון לנמלים, וכך הן מפיצות את הזרעים.
העלים מופיעים אחרי הפריחה או לפעמים במהלכה, נוכחות של פרחים גדולים וצפופים ללא עלים עוד מגבירה את הרושם של הפריחה. העלים הירוקים בשרניים מעט, צרים וארוכים, מעוגלים בקצה, גונם ירוק כהה נוטה לאפרפר. תכופות הם מסתלסלים בקצה.
הבצל גדול מאוד, טמון לא-עמוק בקרקע, עטוף בקליפות חומות חלקות. הרבייה הווגטטיבית נמרצת.
צורת גידולו בארץ, בריכוזים גדולים ומעטים, עושה אותו רגיש במיוחד לנזקי פיתוח.
בסוג חלמונית 9 מינים, שתפוצתם כולה באזורנו, ממזרח הים התיכון ועד הרי הקווקז. בארץ גדל עוד מין אחד, חלמונית זעירה.
כתב מייק לבנה
היכן בדיוק ריכוזי החלמוניות הגדולים ומתי הן פורחות.
ספטמבר-אוקטובר:
ראשונות פורחות ברכס חזקה בגולן בשביל הפסגה במירון
אח"כ פורחות החלמוניות בלהבים, וביער יתיר
בנובמבר דצמבר
פורחות החלמוניות בנחל ראש פינה, ליד ההרודיון בנחל תקוע, הר אדמון, כרם בן-זימרה, ברכס בוקר, ירוחם, ביער ביריה, בדלתון, בשביל בפיסגת הר תבור.
אתר חדש בנחל שלה
בנובמבר שנת 2014 התגלה מיקום חדש בו פורחות אלפי חלמוניות על גדת נחל שילה סמוך לגבעת הראל שבבנימין. המקום התגלה ע"י תושבי המקום
החלמוניות פורחות בנובמבר גם בשמורת הר סנסן ובהר תבור