טחובית מגוונת

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

טחובית מגוונת היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Bryaceae, יוצר שטיחים על הקרקע. הוא דומה מאוד לטחובית דו-גונית ונבדל ממנה בעיקר במבנה העלה, בו עורק האמצע בולט אל מחוץ לקצה הטרף, בעוד שבטחובית דו-גונית הוא מסתיים לפני הקצה וכן שונה מעט בצורת קופסית המנבג. יש הרואים בהם ובעוד 2 מינים קרובים, מערך מגוון של מין אחד, טחובית דו-גונית (Bryum bicolor complex), שבו שונות צורנית. העלים רעופים זה על גבי זה, זקופים. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (בטחבים מכונה סידור זה של אברי המין - dioicous).
למיני הסוג טחובית מנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), הנפתחים במכסה לשם שחרור הנבגים. קצה זיף המנבג כפוף-קשתי מטה, נושא קופסית (capsule) ביצנית, קצרה מזו של טחובית דו-גונית, תלויה-נטויה מטה. עם התייבשות הקופסית ניתן להבחין ב"צואר", עבה ומקומט מאוד, שהוא סימן היכר למין. פי-המנבג (peristome) מפותח, עשוי 2 טבעות שיניים (exostome חיצוני ו-endostome פנימי),  לשיני האנדוסטום הסתעפויות ריסניות אופקיות. מכסה המנבג (operculum) דמוי-חרוט קצר, שבקצהו פטמה.
תקופת צמיחתה של טחובית מגוונת מתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). גופי פרי מבשילים בסוף החורף ובתחילת האביב (בחודשים פברואר-מרץ).
טחובית מגוונת היא טחב מזדמן בישראל, הגדל בדגם פזור, בעיקר במרכז הארץ, אך גם בגליל ובנגב המערבי. בית גידולו אדמות כבדות ולס. תפוצתו העולמית מוגבלת, ככל הנראה, לאירופה.
המין טחובית מגוונת תואר בשנת 1839, על-ידי צמד הבריולוגים (חוקרי הטחבים), הגרמני ברוך (Philipp Bruch, 1781-1847) והצרפתי שימפר (Wilhelm Philippe Schimper, 1808 -1880), על-פי תיאורו החסר של הבוטנאי הגרמני בראון (Alexander Carl Heinrich Braun, 1805-1877).
שמו העברי של הסוג נטבע ע"י חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979). השם טחובית, עברות של השם המדעי Bryum, מיוונית: bryon - "טחב". שם המין, versicolor, מלטינית: "ססגוני", "מגוון", מאזכר את תחלופת צבעי המנבג מירוק לאדום-חום. שמו העברי של המין אינו רשמי.
הסוג טחובית הוא אחד הגדולים בין טחבי העלים והטקסונומיה שלו מסובכת ביותר. לא ייפלא, אם כן, שברשימות מובילות הוא מונה יותר מ-900 מינים מוסכמים ויתכן כי מספר המינים עולה על 1,000. בישראל הוא הסוג עתיר המינים ביותר ומונה 19 מינים מקומיים.

כתב: דרור מלמד