טריכוסטומום קצר-שיניים

הדפסה
  Trichostomum brachydontium שם מדעי
  Variable Crisp-moss Common name
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
כתלים וקירות בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גליל, כרמל, הרי יהודה, תפוצה בארץ

טריכוסטומום  קצר-שיניים
צילום: © דרור מלמד   נחל הוד בכרמל , 2-2016
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

טריכוסטומום קצר-שיניים הוא טחב-עלים המשתייך למשפחת Pottiaceae. הוא טחב אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט ולא בצידיהם) קטן, יוצר שטיחים צפופים. הגמטופיט ירוק-צהבהב, גובהו 2-0.5 ס"מ. הגבעולים מסועפים באופן דו-קרני, עלוותיים. העלים לשוניים, או מוארכים-איזמלניים, במרכזם ניכר עורק-אמצע, הבולט מעט אל מעבר לקצה העלה  ומסתיים כחוד קצר ואשון. העלים יושבים על הגבעול, נוטים-מעלה. בהתייבשם הם מסתלסלים ונעשים פריכים. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). בישראל לא נצפו פרטים פוריים נושאי מנבגים ולפיכך ניכר המין בשטיחים מקורזלי עלים, חסרי מנבגים, על אבנים וקרקעות באזורים הרריים.
בארצות בהן משגשג המין ניתן להבחין במנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), שלהם קופסית הנפתחת במכסה לשם שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) גלילית-ביצנית, מאדימה, נישאת על זיף (seta) זקוף, צהבהב. המצנפת (calyptra) קרומית חרוטית-צרה, מוארכת, נבקעת בתחתיתה טרם נשירתה. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור. בפי-המנבג (peristome) 16 שיניים זקופות, קצרצרות, או שהן חסרות (מכאן שם המין. שמו העברי של המין מוצע כאן והוא תרגום השם המדעי, brachydontium, מיוונית: brachy - "קצר", odon - "שן", אך אינו שם רשמי).
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתו של טריכוסטומום קצר-שיניים קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). לאורך השנה, ניתן למצוא בהרי הכרמל, בסדקי סלעים במדרונות הפונים צפונה, מושבות יבשות של הטחב מן העונות הקודמות. הרטבת העלים היבשים תגרום להורקתם ופרישתם תוך זמן קצר למדי ואז ניתן לבחון בהגדלה את מבנה העלה.
טריכוסטומום קצר-שיניים נדיר עד מצוי בישראל והוא גדל בדגם מפוזר בגליל התחתון, בכרמל ובהרי יהודה. באזורים אחדים הוא שולט בחרכי סלעים. תפוצתו העולמית קוסמופוליטית.
שטיחים מקורזלי-עלים וחסרי מנבגים כמו אלה של טריכוסטומום קצר-שיניים מאפיינים מינים אחדים אחרים, למשל מיני טורטלה (Tortella), וויסייה (Weissia) וטימיאלה (Timmiella) והאבחנה ביניהם קשה מאוד ומצריכה את בחינת קצות העלים ותאי הטרף במיקרוסקופ.
המין טריכוסטומום קצר-שיניים תואר בשנת 1829 על-ידי הרוקח והבריולוג (חוקר הטחבים) הגרמני ברוך (Philipp Bruch, 1781-1847).
שם הסוג, Trichostomum, מיוונית:  trichos - "שערה", stoma - "פה" לאמור: "פה שעיר", מאזכר את שיני פי-המנבג הנימיות במיני הסוג. למרות שהשם מיוחס למתאר הסוג, ברוך, הוא נטבע למעשה ע"י הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), הנחשב כ"אבי חקר הטחבים (בריולוגיה)" ופורסם בשנת 1801, לאחר מותו, אלא שהלה השתמש בו לסוגים אחרים ולפיכך נחשב כשם "בלתי-חוקי", בהתאם לחוקי שמות המינים. לסוג לא ניתן עדיין שם עברי.
בסוג טריכוסטומום 250 מינים, בישראל נאספו 2 מינים.

 

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

קישורים


 
גינון חסכוני בצמחי בר