גלדן מחוספס

הדפסה
  Elytrigia intermedia שם מדעי
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

גלדן  מחוספס
צילום: © דרור מלמד   גולן, 6-2016
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

גלדן מחוספס הוא דגני רב-שנתי, מכחיל, שלו קנה-שורש זוחל, היוצר משטחים צפופים ונרחבים. הקנים דקים, מסועפים מבסיס הצמח, עולים בצפיפות, נטויים עד זקופים, גובהם 115-45 ס"מ, שעירים, או קירחים, לעתים רק מפרקיהם שעירים. נדני העלים קירחים, שוליהם ריסניים. הלשונית שבין הנדן לטרף קרומית, קטועה. טרפי העלים סרגליים, מצטררים, שטוחים, נגללים ומכחילים עם התבגרותם. כאשר מעבירים את העלה בין האגודל והאצבע ניתן להרגיש באופן בולט את חספוס פני העלה ושוליו, מכאן שמו העברי של המין. התפרחת שיבולת דו-טורית, אשונה, בראשי הקנים, זקופה, או רפויה ושמוטה, אורכה 20-6 ס"מ. השזרה (ציר התפרחת) גלילית, על-פי רוב קירחת, מחוספסת, מחולקת לפרקים, שבקצה כל אחד מהם יושבת שיבולית. השיבוליות איזמלניות, פחוסות, יושבות בודדות, מסורגות על ציר התפרחת, מכילות 5-4 פרחים תלת-אבקניים, הערוכים רעופים לאורך ציר השיבולית. השיבוליות הדוקות אל השזרה בצעירותן ועם ההבשלה הן מתקשתות הצידה ונותרות יציבות על הציר. הגלומות מעט בלתי שוות, איזמלניות-מוארכות, קהות, לעתים קטומות או קטועות אלכסונית בקצותיהן, מעורקות לאורכן, מחוספסות, בלתי נשירות. יש המבחינים בין שני תתי-מינים של גלדן מחוספס, על-פי היות הגלומות קירחות או שעירות. הסוג גלדן וסוגים קרובים לו (למשל אלומית) מתאפיינים בכך שהשיבוליות ערוכות על ציר התפרחת כשצידן הרחב פונה אל הציר, כלומר: שתי הגלומות פונות אל צדי ציר התפרחת ומרוחקות ממנו פחות או יותר במידה שווה ולא כברוב הדגניים בהם גלומה אחת פונה אל הציר וחברתה פונה אל החוץ. לפיכך, כאשר מבשילות השיבוליות ונפרשות, הן נראות כמניפות מעויינות-צרות שפניהן כלפי הציר. המוץ התחתון ביצני-מוארך, קירח, לעתים שוליו זיפניים-שעירים, קצהו קהה-מצטרר. המוץ העליון שווה באורכו למוץ התחתון ואף הוא מחוספס. הגרגיר מוארך, לאורכו חריץ, מעורה במוצים.
גלדן מחוספס פורח באביב. בית גידולו מגוון, אך במקורו הוא גדל במקומות יבשים על קרקעות אבניות או חוליות. בישראל הוא נדיר וגדל בגולן ובחרמון. תפוצתו העולמית באירופה ומערב אסיה, משם הובא לצפון אמריקה לצורך ייצוב קרקעות וגידול למספוא והוא מגודל בחקלאות בכמויות מסחריות. 
הסוג גלדן נמנה עם בני שבט ה-Triticeae במשפחת הדגניים, בו כלולים סוגים בעלי חשיבות כלכלית עצומה, כגון חיטה, שעורה, בן-חיטה ושיפון. כרבים מסוגי ומיני השבט, הטקסונומיה של גלדן מחוספס, רבת שינויים ולצמח עשרות שמות מדעיים נרדפים (synonyms). לראשונה תואר הצמח בשנת 1805 ע"י הבוטנאי האוסטרי הוסט (Nicolaus Thomas Host, 1761-1834), כשייך לסוג חיטה (Triticum intermedium). בשנת 1812 שייכו חוקר הטבע הצרפתי פליסו מבובואה  (Ambroise Marie François Joseph Palisot, Baron de Beauvois, 1752-1820) לסוג אגרופירון (Agropyron intermedium). היה זה הבוטנאי הרוסי הצעיר נבסקי (Sergei Arsenjevic Nevski, 1908-1938), אשר שייכו בשנת 1933 לסוג Elytrigia (E. intermedia) ובשנת 1978 שייכו הבוטנאי הלטבי מלדריס (Aleksandrs Melderis, 1909-1986) לסוג אלומית (Elymus hispidus). בשנת 1985 שייכו צמד הבוטנאים האמריקניים ברקוורט ודווי (Mary Elizabeth Barkworth, 1941-; Douglas R. Dewey, 1929) את המין לסוג Thynopirum (T. intermedium), שמיניו שונים משאר מיני שבט ה-Triticeae בגלומותיהם ובמוציהם העבים והאשונים, העשויים מספר שכבות תאים. הבוטנאי האיסלנדי לובה (Áskell Löve, 1916-1994), שנודע בביסוס המיון על-פי מספר הכרומוזומים בגרעיני התאים של הצמחים, שייך את המין בשנת 1986 לסוג Trychopyrum (T. intermedium).
בחלק מהרשימות הטקסונומיות המובילות, הסוג Elytrigia אינו עומד בפני עצמו וכלול בסוג Elymus (אלומית) והשם המדעי המקובל בהן לגלדן מחוספס הוא Elymus hispidus ולפיכך היה הצמח צריך להיקרא בעברית: "אלומית מחוספסת". כאן העדפנו לכלול את המין תחת הסוג גלדן - Elytrigia.
שם הסוג המדעי, Elytrigia, מיוונית: eletryon - "כיסוי", tryge  - "יבול תבואה", משום שחלק ממיני הסוג נחבאים בשדות תבואה. למיני הסוג Elytrigia, שהופרדו מן הסוג Agropyron ('אַגְרוֹפִּירוֹן'), נקבע השם העברי גלדן, על שום האיברים הגלדניים של השיבולית והוא פורסם לראשונה ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003). השם גִּלְדָּן מְחֻסְפָּס נזכר אף הוא לראשונה ברשימה זו, כתרגום ישיר לשם המדעי שהיה המקובל בשעתו למין: Elytrigia hispida. שמו המדעי של המין, כמקובל כיום, intermedia, מלטינית: "בינוני", להבדילו ממיני גלדן אחרים, גלדן זוחל, הנמוך וגלדן מוארך, הגבוה.
בסוג גלדן (כולל הסוג אלומית) יותר מ-220 מינים. בישראל נאספו 6 מינים: 2 מיני אלומית, הגדלים בחרמון ו-4 מיני גלדן, הנפוץ שבהם הוא גלדן סמרני, הגדל בחולות חוף הים, גלדן מוארך, גדל בקרקעות לחות והינו צמח "אדום", המצוי בסכנת הכחדה, גלדן מחוספס, שתואר לעיל וגלדן זוחל, שלא ברור אם אכן גדל בישראל, בצפון רמת הגולן, שם נאסף בשנות ה-60 של המאה הקודמת ומאז לא נצפה בארץ.

כתב: דרור מלמד


* תודה לד"ר אורי-פרגמן ספיר על ההכוונה לאתרים בגולן בהם גדל הצמח


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים