לִבָּן משולש הוא מטפס עשבוני רב-שנתי, אורך גבעוליו מגיע לכדי 1.5 מטרים (קיימים דיווחים של צמחים שאורכם הגיע ל-3 מטרים), בסיס הצמח לעתים מעוצה. הגבעול וענפיו עדינים, מחורצים, שעירים בדלילות. העלים מסורגים, בעלי-פטוטרות, הטרפים גזורים-מנוצים פעמיים: מציר העלה יוצאות 3 אונות תלתניות, האחת בקצה הציר והשתיים האחרות נגדיות, משני צדי הציר. כל אונה תלתנית עשויה עלעל קיצוני ושני עלעלים נגדיים, קטנים ממנו, יושבים על הציר המשני, או נישאים על פטוטריות קצרצרות. העלעלים מחודדים, שוליהם משוננים, שעירים בדלילות. מבנה העלה, העשוי 3 אונות גזורות, שכל אחת בנויה מ-3 עלעלים, הקנה למין את שמו העברי, "משולש". עלי-לוואי חסרים. התפרחת אשכול, או סוכך מדומה ובו 7-3 פרחים, נישאים על עוקץ תפרחת ארוך, ישר ועדין, מעט שעיר, היוצא מחיקי העלים, אורכו 9-4 ס"מ. בבסיס התפרחת שני חפים מרצעניים קטנים ומתחתיהם זוג קנוקנות מאונקלות, גלולות כשבלול. הפרחים נישאים על עוקצים שעירים בדלילות, אורכם עד 1.5 ס"מ, היוצאים, פחות או יותר, מנקודה משותפת בראש עוקץ התפרחת. הפרחים חד-מיניים, הצמח חד-ביתי ופרחים זכריים ונקביים נמצאים על פרט יחיד. העטיף כפול, עשוי 4 עלי-גביע ו-4 עלי-כותרת. עלי-הגביע בצבע קרם-ירקרק, מפורדים, קעורים, יציבים ואינם נושרים עם הבשלת הפרי, ערוכים בשני דורים, הפנימיים ביצניים-מוארכים, החיצוניים מעוגלים, קצרים בכדי מחצית מחבריהם. עלי-הכותרת בצבע החלב, צורתם ביצה הפוכה, ולכל אחד קשקש תוספתני, הניצב במרכז הפרח ובונה עם חבריו מעין עמוד מרכזי, החופה על אברי המין. בשניים מעלי הכותרת הסמוכים זה לזה מסתיים התוספתן ברכס צהוב, הניכר במרכז הפרח. בבסיס עלי הכותרת ממוקמים 2 צופנים בלוטיים. בפרחים הזכריים 8 אבקנים, זיריהם מפורדים, פחוסים ושעירים, אורכם כאורך עלי הכותרת, או מעט בולטים מהם. בפרחים הנקביים שחלה ביצנית-עגלגלה, שעירה, בת 3 מגורות, שבכל אחת ביצית יחידה. עמוד-העלי קצר, שעיר, נושא צלקת לבנבנה שלה שלוש אונות כדוריות קטנות. בפרחים הזכריים קיימים שרידים של איברים נקביים (פיסטילודים - שחלה ועלי מנוונים) ובפרחים הנקביים קיימים שרידי איברים זכריים (8 סטמינודים - אבקנים מנוונים). הפרי הלקט קרומי, נפוח, דמוי-משולש הפוך עד כמעט כדורי, או דמוי-אגס, עשוי 3 דפנות המאוחות זו לזו בתפר מכונף, עוקץ הפרי מאוחה לבסיס הפרי הרחב וראש הפרי, הנוטה מטה, מחודד. הפרי מחולק ל-3 מגורות ברורות, הניכרות מבחוץ, שכן חריץ עובר במקום חיבור המחיצה הפנימית של מגורות הפרי אל הדופן. הפרי ירקרק ועטוי שערות קצרות בצעירותו, מקריח, מאדים עד משחיר עם הבשלתו. כל מגורה מכילה זרע יחיד, כדורי, המזכיר בצעירותו גרגר אפונה. הזרע הבשל שחור ועל פניו, במקום חיבור הזרע אל המחיצה, צורת לב לבנבנה, ייחודית - היא שהקנתה לסוג את שמו, Cardiospermum, מיוונית: kardia - "לב", sperma - "זרע". גם שם הסוג העברי הנאה, לִבָּן, מלשון "לב". צורת הפרי הנפוח ואופיו המטפס של הצמח הקנו לו את השם העממי "Baloon vine", "גפן הבלון". שמו המדעי של המין, halicacabum, הוא ככל הנראה שם לטיני קדום לתיאור צמחים מהסוג Vesicaria והקשרו לתיאור הלִבָּן המשולש אינו ברור. יתכן שמקור השם הוא בעיר היוונית הליקרנסוס (כיום בודרום, טורקיה), מקום הולדתו של ההיסטוריון הרודוטוס. כדאי לציין כי השם halicacabum, מופיע מספר פעמים במובן "רעל רע" בכתבי חוקר הטבע והבוטנאי היווני-רומי דיוסקורידס (Pedanius Dioscorides), בן המאה הראשונה לספירה, שספרו בן חמשת הכרכים "על עניינים רפואיים" (De Materia Medica) נחשב במשך מאות שנים כספר יסוד בתחום רפואת הצמחים. מכל מקום, לִבָּן משולש אינו רעיל.
לִבָּן משולש תואר בשנת 1753 ע"י הטקסונום לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778).
לִבָּן משולש פורח בעיצומו של הקיץ. בית גידולו קרקעות מעובדות ומופרעות, תעלות וצדי דרכים. תפוצתו משתרעת באפריקה הטרופית, אסיה ודרום-אמריקה. בשל פירותיו הציוריים משמש לִבָּן משולש כצמח נוי והוא פליט תרבות בארצות שונות, כולל בישראל, בה נאסף לראשונה בבר באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, ע"י יהודה מרטה. עד כה נמצא בגליל התחתון, בעמק עכו ובחוף הכרמל. בשלב זה עוד לא נכנס באופן רשמי לפלורה של ישראל, אך הוא מוזכר בכרך המשלים למגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל (אבינעם דנין, "צמחי-הבר בארץ ישראל ותפוצתם", כרטא, 1998).
לִבָּן משולש משמש ברפואה העממית לריפוי מחלות שונות, כגון ראומטיזם, שיעול, הורדת חום, כנוגד ארס נחשים ועוד. בהומיאופתיה משתמשים במיצויים מן הצמח לריפוי אלרגיות. מחקרים מודרניים בודדו ממיצוי עלי הצמח חומרים פעילים ומוגדרים, שהראו תגובה חיובית במודלים של דלקת פרקים שגרונית בחיות.
בסוג לִבָּן 17 מינים מוסכמים, לִבָּן משולש הוא היחיד שנאסף בישראל.
כתב: דרור מלמד