תלתן חנוק

הדפסה
  Trifolium suffocatum שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, כרמל, שרון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

תלתן  חנוק
צילום: © שרה גולד   מאגר דלתון , 4-2015
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן חנוק הוא צמח עשבוני חד-שנתי, ננסי, כמעט חסר-גבעול, קירח, גובהו 8-3 ס"מ. בסוג תלתן העלה מורכב ולו 3 עלעלים (עלה תלתני). העלים בעלי-פטוטרות ארוכות, יוצאים מבסיס הצמח, נוטים מעלה, או ניצבים זקופים. בבסיס כל עלה תלתני מצויים שני עלי-לוואי קרומיים, ביצניים-מתחדדים, רחבים בבסיסם. העלעלים קטנים, דמויי-יתד, מפורצים בקצותיהם, שולי הקצוות משוננים, בצדם התחתון ניכרים העורקים. התפרחות קרקפות קטנטנות, צפופות, מעוטות פרחים, מכילות 6-4 פרחים בלבד, יושבות בקרבת הקרקע, סמוך לצוואר השורש, בחיקי עלי לוואי מורחבים, קרומיים. הפרחים זעירים, יושבים, או נישאים על עוקצים קצרצרים, חפויים במעטפת חפים איזמלניים. הגביע קירח, או שעיר מעט. הכותרת קצרה מצינור-הגביע, לבנה, חפוייה בצינור וכמעט שאינה ניכרת. צינור-הגביע הפורה ביצני, שיני הגביע איזמלניות, אורכן כאורך הצינור, מתקשתות לאחור בהבשלה. בגביע הפורה כלוא תרמיל קרומי, ביצני-מוארך, מסתיים בחוד מלוכסן, מכיל שני זרעים, עדשתיים-כלייתיים, צהבהבים, מעט מגובששים. הגביעים אינם נפוצים לאחר ההבשלה. מבנה זה של הפירות המקובצים בבסיס הצמח ואינם נפרדים ממנו קרוי באסיקרפיה (basicarpy, מיוונית: "basis"  - בסיס, "karpos" - פרי, לאמור: "פרי-בסיסי"), מנגנון המגביל את תפוצת הזרעים לסביבת הצמח הקרובה.
תלתן חנוק פורח באביב. הוא נדיר בישראל וגדל באדמות כבדות הדוקות בגליל, נאסף בכמה גלילות נוספות. תפוצתו העולמית משתרעת בצפון אפריקה, באגן הים התיכון ובאיים הבריטיים.
תלתן חנוק  תואר בשנת 1771, על-ידי אבי הטקסונומיה המודרנית לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778). שם המין, suffocatum, מלטינית: "חנוק",  מאזכר את התפרחות החנוקות בעלים המקיפים אותם.
שמו המדעי של הסוג, ,Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תִּלְתָּן חָנוּק" נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד



מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים