ישרוע מאוגד

ישרוע מאוגד הוא דגני רב-שנתי, קירח, שרוע ויוצר משטחי דשא גבוה, גבעוליו מסועפים וחלקם עולים נטויים עד זקופים, גובהו 60-20 ס"מ ובתנאים טובים גבעוליו עשויים להגיע לאורך של יותר מ-2 מטרים. הקנים עשבוניים, עלוותיים, משרישים ממפרקיהם. לצמח קנה שורש קצר ושלוחות על-קרקעיות ארוכות. הלשונית שבין הנדן לטרף קרומית, קצרה מאוד וריסנית. נדני העלים מאדימים, פחוסים, פתוחים, לעתים פי הנדן שעיר. טרפי העלים סרגליים, שטוחים, מצטררים, קרין עובר לאורכם, בגבם והם מאדימים בקצותיהם. התפרחת אשכול גלילי מחודד ופחוס, דמוי-שיבולת ישרה או מכופפת, אורכה 10-4 ס"מ, מזכירה את התפרחת של בני הסוג דק-זנב (אך אלו שייכים לשבט אחר במשפחת הדגניים). השיבולת נישאת על עוקץ קצר, יוצאת בראש הגבעול - בודדת, או באגודות של 6-2 שיבולים (מכאן שם המין העברי) - מחיק נדן דמוי-חפה, העוטף את בסיסה. השיבוליות ערוכות בזוגות, כמעט נגדיות, מעורות בציר התפרחת הפחוס, שיבולית אחת בכל זוג יושבת והגלומה העליונה שלה מעורה בציר, רק קצה חופשי וחברתה נישאת על עוקץ קצרצר על המפרק שבסמוך, מתחתיה ושתי גלומותיה חופשיות. השיבוליות היושבות מכילות שני פרחים: התחתון עקר, מנוון לכדי מוץ תחתון קרומי ריק מאברי רביה ואילו הפרח העליון דו-מיני, תלת-אבקני, פורה. השיבוליות הנישאות על עוקצים מכילות פרחים אבקניים-עקרים בלבד. הגלומות והציר מעורקים. בפריחה בולטים אברי הרביה - הצלקות והאבקנים - מבין הגלומות ועם ההבשלה מתפשקות הגלומות ויוצרות זווית חדה, יחסית לציר התפרחת. הגרגיר מוארך ומחודד בקצהו.
ישרוע מאוגד פורח מהאביב ועד לחורף. בית גידולו אחו לח בגדות בריכות ופלגים בצפון הארץ. הוא צמח נדיר בישראל ונמצא בסכנת הכחדה (צמח "אדום"), עקב הרס בתי הגידול שלו, אך הוא אינו בסכנת הכחדה עולמית. תפוצתו העולמית משתרעת באגן הים התיכון, באפריקה ובאסיה ומשם פלש לשאר היבשות.
ישרוע מאוגד תואר בשנת 1934 ע"י הבוטנאי יליד אוסטריה שטאפף (Otto Stapf, 1857-1933), שהיה אוצר העשביה בגני קיו שבאנגליה והבוטנאי האנגלי הובארד(Charles Edward Hubbard, 1900-1980) , מומחה בטקסונומיה של דגניים שנחשב בשעתו כסמכות העולמית בתחום. למעשה תואר המין כבר בשנת 1789 ע"י הבוטנאי הצרפתי פוארה (Jean Louis Marie Poiret, 1755-1834), אך הוא שייכו לסוג אחר (Rottboellia altissima).
שם הסוג המדעי, Hemarthria, מתאר את מבנה התפרחת בסוג (מיוונית: hemi - "חצי", Arthron  -"מפרק", זאת משום שבתפרחות הסוג מפרקי ציר התפרחת נראים בלתי שלמים, מכיוון שהשיבוליות מעורות בציר). שם המין המדעי, altissima (מלטינית:  altus- "גבוה", issima  - "הכי", לאמור: "הכי גבוה"), משום שהצמח גבוה מכל מיני הסוג. את שם הסוג העברי, ישרוע, טבע לראשונה המחנך וחוקר הטבע, איש העליה השניה, פסח אוירבך (1877-1945) והוא מאזכר את המשטחים דמויי הדשא, שיוצרים מיני הסוג השרועים על הקרקע. השם העברי "יַשְׂרוּעַ מְאֻגָּד" נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים ונכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג ישרוע 12 מינים, ישרוע מאוגד הוא המין היחיד בסוג שנאסף בישראל.

 כתב: דרור מלמד