אלומית הלבנון

הדפסה
  Elymus libanoticus שם מדעי
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
חרמון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

אלומית  הלבנון
צילום: © דרור מלמד   חרמון, 5-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

אלומית הלבנון היא דגני רב-שנתי, קירח, מסועף מבסיסו, נטוי עד זקוף, גובהו 50-25 ס"מ, יש לו קנה-שורש קצר והוא גדל בגושים דלילים. הקנים עדינים ונדני העלים חלקים ולעתים שעירים. הלשונית שבין הנדן לטרף קרומית-ריסנית. טרפי העלים נימיים, גלולים, מכחילים וקשיחים.
התפרחת אשכול דו-צדדי אשון בראשי הקנים. ציר התפרחת פחוס, מחוספס בשוליו, גלי. השיבוליות מוארכות, מחודדות, נישאות בודדות על עוקצים קצרצרים ומעובים, המסודרים לסירוגין על ציר התפרחת. בכל שיבולית יש 5-4 פרחים פורים, שלהם 3 אבקנים ו-2 צלקות, הערוכים רעופים לאורך ציר השיבולית. הסוג אלומית (כמו גם הסוג גלדן, הקרוב לו) מתאפיין בכך שהשיבוליות ערוכות על ציר התפרחת כשצדן הרחב פונה אל הציר, כלומר: שתי הגלומות פונות אל צדי ציר התפרחת ומרוחקות ממנו פחות או יותר במידה שווה ולא כברוב הדגניים, בהם גלומה אחת פונה אל הציר וחברתה פונה אל החוץ. לפיכך, כאשר מבשילות השיבוליות ונפרשות, הן נראות כמניפות שפניהן כלפי הציר. הגלומות בלתי נשירות, לרוב אחת ארוכה מחברתה, קצרות מן השיבולית, גלדניות, מעורקות בצלעות אורך. המוצים גלדניים, איזמלניים, מעורקים.
אלומית הלבנון פורחת באביב. בית גידולה סלעים במדרונות הרריים חשופים. היא נדירה מאוד בישראל וגדלה רק בחרמון. תפוצתה העולמית מוגבלת לטורקיה, סוריה ולבנון.
אלומית הלבנון נאספה לראשונה בשנת 1903 ע"י הגרמני הרטמן (Ernst Hartmann) בהרי הלבנון בגובה 2,400 מטרים, מכאן שם המין (גם השם המדעי, libanoticus, בלטינית: "לבנוני").
הטקסונומיה של אלומית הלבנון עברה מספר תהפוכות. היא תוארה לראשונה בשנת 1904 כשייכת לסוג אגרופירון (Agropyron libanoticum), ע"י הבוטנאי האוסטרי האקל (Eduard Hackel, 1850-1926), שהיה מומחה בעל שם עולמי למשפחת הדגניים. בשנת 1977 שייכה הסיסטמטיקאי הצ'כי הולוב (Josef Ludwig Holub, 1930-1999) לסוג גלדן (Elytrigia libanotica). הבוטנאי הלטבי מלדריס (Aleksandrs Melderis, 1909-1986) היה זה ששייכה בשנת 1978 לסוג אלומית (Elymus libanoticus), כמקובל היום. שם הסוג המדעי ,Elymus, הוא שם יווני עתיק שנתן היפוקראטס לצמח דגני דמוי-דוחן ואבי הטקסונומיה המודרנית, לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), עשה בו שימוש מחודש. שם הסוג העברי הוא עברות נאה של השם המדעי. הסוג גלדן (Elytrigia, לשעבר גם בעברית - אגרופירון) הופרד לפני מספר שנים מהסוג אלומית.
בסוג אלומית יותר מ-220 מינים, בישראל נאספו 2 מינים, שניהם גדלים בחרמון.

כתב דרור מלמד


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים