לוענית המדבר

לוענית המדבר היא עשב רב-שנתי שגובהו 40-60 ס"מ ויותר, המסתעף מבסיס מעוצה. הצמח קרח ברובו, פרט למעט שערות בלוטיות על עוקצי התפרחות והפרחים. הענפים ארוכים ודקים, חסרי עלים כמעט, מתעקלים ומסתבכים זה בזה. כל ענף הוא, למעשה, תפרחת ארוכה אחת.
העלים הנגדיים מרוכזים בחלקו התחתון של הצמח, בשרניים מעט, בעלי שפה לבנה כעין סחוס. מפורצים עד שסועים מנוצים.
התפרחת חד-בדית ארוכה ובעלת פרחים רבים. מתקשחת בעת הבשלת הפירות. הפרח בעל עוקץ קצר, אורכו – 4- מ"מ. שתי אונות הכותרת העליונות קטנות יחסית, וזקופות. צבען בורדו כהה. שאר אונות הכותרת בהירות עד לבנות. לעתים האונות הצדדיות מפושקות במקצת. האונה התחתונה כפופה לאחור אך אינה גלולה. הסטמינוד (אבקן מנוון) בהיר. צורתו כביצה. הפרי – הלקט בקוטר 3-4 מ"מ, עגול, פחוס במקצת ובעל מקור.
לוענית המדבר היא צמח תרמופילי (אוהב חום). גדלה בעיקר בואדיות, באזורי המדבר והערבה.

מיני הסוג לוענית בארץ הם לרוב עשבים רב-שנתיים בעלי תפרחות מסויימות, חד-בדיות או דו-בדיות היוצאות מחיק חפים לאורך חלקו העליון של הגבעול, שגם הוא מסתיים בתפרחת.
לפרח הלוענית גביע מאוחה בעל 5 אונות ששפתן קרומית, וכותרת דו-שפתנית, גם היא בעלת 5 אונות, שלה צורה אופיינית של כד. שתי האונות העליונות זקופות ומזכירות לעתים זוג אוזניים. שתי האונות הצדדיות זקופות או מפושקות במקצת. מספר האבקנים – 4 . בין שתי אונות השפה העליונה נמצא קשקש שהוא שריד של אבקן מנוון (סטמינוד). הבשלת העלי מקדימה במקצת את הבשלת האבקנים, אך לעתים יש חפיפה חלקית ביניהם, כך שאפשרית גם הפרייה עצמית. השחלה – עלית.
הפרי – הלקט בן שתי מגורות הנפרדות לעת ההבשלה ומכילות זרעים רבים.

כתבה ליאורה קרת