קדד ארצישראלי

הדפסה
  Astragalus palaestinus שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

קדד  ארצישראלי
צילום: © שרה גולד   מודיעין, 5-3-2010
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

קדד ארצישראלי הוא עשב רב-שנתי, שרוע, מסועף מבסיסו למספר גבעולים. גובהו 50-10 ס"מ, וכל חלקיו מכוסים בשערות, שחלקן מסועפות. העלים ערוכים לאורך הגבעולים. עלי הלוואי כהים, צרים ומחודדים. העלה מורכב-מנוצה, אורכו 15-5 ס"מ, ולו 12-8 זוגות עלעלים דמויי ביצה.
כל גבעול נושא מספר תפרחות, שבכל אחת מהן 17-5 פרחים. עוקץ התפרחת ארוך מהעלה שמחיקו היא יוצאת. חפי הפרחים קצרים מהגביע, צרים ומחודדים. השערות המכסות את התפרחת צפופות, חלקן שחורות, והן מקנות לה גוון כהה. אורך הפרח כ-2 ס"מ. הגביע – אדום, אורכו כ-1 ס"מ. שיני הגביע צרות ומחודדות, אורכן כמעט כאורך צינור הגביע. צבע הכותרת – סגול-וורוד זוהר. התרמיל מאורך ורחב, כפוף, מגובשש במקצת ושעיר. אורכו 1.8-3.0 ס"מ, רוחבו 0.5-0.8 ס"מ ולו חריץ לאורך תפר הבטן. התרמיל מאדים לקראת ההבשלה. קשוותיו אינן נפרדות בעת ההבשלה.
קדד ארץ-ישראלי הוא צמח מזרח ים-תיכוני ואירנו-טורני הגדל בכל אזורי הארץ, מהחרמון ועד הנגב הצפוני, בבתות, שדות וערבות.
בסוג קדד מספר מינים גדול ביותר. מונים כ-20000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.
כתבה ליאורה קרת

מקורות מידע


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים