נזרית מדברית

הדפסה
  Sixalix eremophila שם מדעי
שלמוניים
Dipsaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

נזרית מדברית
צילום: © שרה גולד   חולות סכר, 24-2-10
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

נזרית מדברית היא צמח עשבוני חד-שנתי נמוך, גובהו 15-5 ס"מ, מכוסה שערות קצרות,  מסתעף מבסיסו וענפיו נטויים. העלים נגדיים, סרגליים, התחתונים מנוצים פעם אחת והעליונים פשוטים ושפתם תמימה. 
התפרחות נישאות על עוקצים ניכרים, קצרים מהעלים העליונים. כבכל השלמוניים (וכאן המקום להזכיר כי על פי הטקסונומיה העדכנית משפחת השלמוניים בוטלה וסוגיה שייכים למשפחת היערתיים, (ראו ב"משפחות הצמחים"), התפרחת היא קרקפת, מוקפת במעטפת בת 5 חפים עשבוניים, ארוכים מהתפרחת. מצעית הקרקפת מכוסה מוצים. בבסיס כל פרח מעטפית קרומית, המשמשת מעין "גביע חיצוני", מכוסה שערות קצרצרות, בעלת 8 צלעות, מסתיימת בנזר קרומי דמוי-פעמון, שוליו מסולסלים-גלוניים. הגביע דמוי-קערית, נישא על עוקץ בתוך המעטפית, מסתיים ב-5 מלענים, 3-2 מהם קצרצרים וכמעט שאינם ניכרים ואילו המלענים הנותרים ניכרים בפרי, אורכם כאורך הנזר. מספר המלענים הניכרים מהווה סימן שדה טוב לזיהוי המין, שכן במינים אחרים ניכרים כל 5 המלענים בגביע. הכותרת בת 5 אונות בלתי-שוות, צבעה קרם עד סגול-בהיר. בפרי, הקרקפות כדוריות עד ביצניות. 
נזרית מדברית פורחת באביב. היא נדירה בישראל וגדלה בקרקעות חול ולס בנגב ובערבה. תפוצתה העולמית מוגבלת לאזורים מדבריים במזרח התיכון.
מעמדה הטקסונומי של נזרית מדברית אינו ברור. בפלורה פלסטינה היא מופיעה כשייכת לסוג Scabiosa, על-פי תיאורו המקורי, משנת 1849, של הבוטנאי השוויצרי, חוקר צמחי המזרח התיכון, בואסייה (Pierre Boissier, 1810-1885). בשנת 1985 שייכו הבוטנאים השוויצריים גרוייטר ובורדט (Werner Rodolf Greuter, 1938; Hervé Maurice Burdet, 1939) את המין לסוג Sixalix. אכן, המינים הארץ-ישראליים המשוייכים כיום לסוג נזרית, נזרית מדברית ונזרית חופית, תוארו בעבר כסקציה בפני עצמה בסוג תגית, על-פי מבנה המעטפית. בעקבות הפרדת הסוגים, נקבע גם שם חדש ונאה לסוג העברי - נזרית, על שום הנזר, ה"כתר", שבראש המעטפית. השם נִזְרִית מִדְבָּרִית נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
שמו המדעי של הסוג Scabiosa, על שום תכשירים לטיפול בגרדת, הנגרמת מאקרית טפילית זעירה (סקאביאס, Scabies), שהיו מכינים מצמחי אחדים ממיני הסוג. שמו המדעי של הסוג Sixalix, שמשמעותו אינה ידועה, נטבע על-ידי החוקר הרב-תחומי רפינסק (Constantine Samuel Rafinesque-Schmaltz, 1783-1840), איש אשכולות גאון ואקסצנטרי, ממוצא צרפתי, אשר נולד בקונסטטינופול שבאימפריה העותומאנית, היגר לארצות-הברית ואת עיקר מחקריו ופרסומיו ערך שם. שמו המדעי של המין, eremophila, מיוונית: erem - "מדבר", phil  - "אוהב", "חובב", לאמור: "חובבת-מדבר".
כאמור, השיוך הטקסונומי של המינים השונים בין הסוגים תגית ונזרית אינו מוסכם על הכל. על פי רשימת ה-Plant List, בסוג Scabiosa מוסכמים כיום יותר מ-60 מינים ובסוג Sixalix רק מין אחד (שאינו גדל בישראל), אולם מינים רבים נתונים עדיין למיון מחודש. על פי רשימה זו, מעמד שני מיני הנזרית הגדלים בישראל אינו ברור. בישראל גדלים, לפי החלוקה המקובלת על בוטנאי ישראל, 2 מיני נזרית ו-4 מיני תגית.

כתב: דרור מלמד



מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים