חוטית הביצות

הצמחים חד-ביתיים, נושאים פרחים עלייניים-נקביים ופרחים אבקניים-זכריים, לרוב זה בצד זה, פרח אחד מכל מין, בדור מדומה, בחיק עלים. הפרחים הזכריים חסרי-עטיף, בהם זיר יחיד, בראשו 2 מאבקים מאוחים. הפרחים העלייניים מוקפים בעטיף קרומי נשיר, דמוי כוסית, בהם 5-4 עלי-שחלה חופשיים (לעתים יותר), פחוסים, מכל אחד עולה עמוד-עלי קצר, אינו נושר עם ההפריה והבשלת הפרי, בראשו צלקת שטוחה וא-סימטרית, שיש המתארים אותה כדמויית-משפך. ההאבקה מתרחשת מתחת לפני המים. הפרי מפרדת בן 4 פרודות גלדניות, כפופות, בעלות-מקור ניכר בראשן, מגובששות בגבן, אינן נפתחות, יושבות, או נישאות על עוקצים קצרים. בכל פרודה זרע אחד.
חוטית הביצות פורחת באביב. בית גידולה אגמים, בריכות חורף ונחלים בגלילות החוף וצפון הארץ. היא נדירה בישראל. תפוצתה העולמית משתרעת באירופה, אסיה, אמריקה ואוסטרליה.
חוטית הביצות תוארה לראשונה בשנת 1753 ע"י אבי הטקסונומיה המודרנית לינאוס (Carolus Linnaeus, 1707-1778). שמו המדעי של הסוג, Zannichellia, לכבודו של הרופא והבוטנאי האיטלקי זאניכלי (1662-1729,Giovanny Girolamo Zannichelli). שם המין, Palustris מלטינית: "של ביצות". השם העברי "חוּטִית הַבִּצּוֹת" נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931) ונכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).

בסוג חוטית 7 מינים, חוטית הביצות היא המין היחיד הגדל בישראל.

כתב דרור מלמד