מררית מצויה

הדפסה
  Picris altissima שם מדעי
מורכבים
Asteraceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
אחר בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

מררית  מצויה
צילום: © דרור מלמד   תל אביב, 28-5-09
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

מררית מצויה היא צמח חד-שנתי ירוק, זקוף וגבוה (עד מטר ויותר). הגבעול מסתעף בדלילות בחלקו העליון העלים שבבסיס הצמח דמויי אזמל הפוך, נישאים על פטוטרות, תמימים או משוננים. עלי הגבעול חסרי פטוטרות, מפורצים בבסיסיהם לזוג אוזניות. טעמם מר, וזה טעם השם. כל חלקי הצמח נצמדים לבגדים, ואפשר לקשט בהם את החולצה ב"סימני דרגה" עשויים עלי מררית. הם נצמדים באמצעות זיפים שראשם מתפצל לסעיפים הנוטים אחורה כעוגן. המררית היא יחידה כמעט במשפחתה הגדולה, המורכבים, הנדבקת כך לבעלי-חיים.
מררית מצויה פורחת בין מרס ליוני, החל עם שחר ועד השעה 09:00. הקרקפת גדולה (קוטרה 15–22 מ"מ), כל פרחיה לשוניים, משוננים בקצה, צהובים, צידם החיצוני נוטה מעט לאדמדם. במבט מהצד הקרקפת משונצת, חלקה שמתחת לשנץ כדורי, עטוף כליל בעלי מעטפת זיפניים. דוּר נוסף של עלי מעטפת, חיצוני יותר, יוצר מעין גביעון של עלים מעטים, צרים ודלילים בבסיס המעטפת. הזרעון מקומט לאורכו ולרוחבו. בראשו ציצית בת 8–10 זיפים מנוצים, אורכם כאורך הזרעון, והציצית מסיעת להפצת הזרעים ברוח. הזרעונים החיצוניים חסרי ציצית, כפופים, נעטפים בעלה-מעטפת זיפני ונפוצים באמצעות בעלי-חיים שהם נצמדים לפרוותם.
מררית מצויה שכיחה מאוד בכל חלקי החבל הימתיכוני ובשוליו. היא נפוצה באדמה כבדה בשדות-בור, במעזבות ובצידי דרכים. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים