מתקה טובענית

הדפסה
  Glyceria notata שם מדעי
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, עמק ירדן עליון, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
בסכנת הכחדה

מתקה טובענית
צילום: © אורי פרגמן ספיר   גולן, 7-2007
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

מתקה טובענית היא צמח-ביצות דגני, רב-שנתי, נטוי עד זקוף, גובהו 80-30 ס"מ, יוצר גושים דלילים, לעתים בסיס הצמח טבול במים (מכאן שם המין העברי). הגבעולים גליליים, ספוגיים, משרישים מהמפרקים התחתונים, לעתים מסתעפים מספר קנים מבסיס הצמח ויש והקנים עולים בודדים משלוחה על-אדמתית. נדני העלים בעלי-קרין, סגורים לרוב אורכם, מעורקים, חלקים, מחוספסים בחלקיהם העליונים, ארוכים מהפרק אותו הם חופים, פי הנדנים קירח. הלשונית שבין הנדן לטרף קרומית-ריסנית, קרועה. הטרפים סרגליים, מחודדים, פרושים או מכופלים, ירוקים-כהים, לעתים מכחילים. התפרחת מכבד רפוי ודליל-ענפים, איזמלני בצורתו הכללית, אורכו 40-10 ס"מ, זקוף או נוטה מעט מטה, חלקו התחתון עטוף בנדן העלה העליון. ענפי המכבד ערוכים על ציר התפרחת בדורים בני 5-3 סעיפים, מפושקים, כל אחד נושא שיבולית יחידה, לעתים ענפי המכבד מסתעפים לענפי משנה, הנושאים, כל אחד, שיבולית אחת. השיבוליות סרגליות-מוארכות, גליליות, פחוסות מעט מצדדיהן, אשונות, ירוקות-מאפירות, לעתים מסגילות, מכילות 16-5 פרחים תלת-אבקניים, רעופים בצפיפות זה על גבי חברו, הפרחים שבקצה השיבולית מנוונים. השיבוליות מתפרקות בהבשלה, מתחת לכל פרח פורה. הגלומות שוות, קצרות מהשיבולית ומהמוץ התחתון של הפרח התחתון, ביצניות, קרומיות, קצותיהן קהים-מעוגלים, נותרות יציבות בהבשלה ואינן נושרות. המוץ התחתון ביצני-מוארך, מעוגל בגבו, מעורק, קצהו קרומי-לבנבן, חרוק. אורך המוץ העליון כאורך המוץ התחתון, לאורכו שני קרינים מכונפים ובקצהו 2 שיניים זעירות. הגרגיר מעורה במוצים.
מתקה טובענית פורחת באביב. בית גידולה ביצות, גדות נחלים ותעלות בגלילות צפון ישראל. תפוצתה העולמית באירופה, אסיה ואפריקה ומשם התפשטה גם לאמריקה ולאוסטרליה.
מתקה טובענית תוארה לראשונה בשנת 1827 על-ידי הבוטנאי הצרפתי שבלייה (François Fulgis Chevallier, 1796-1840). שם המין המדעי, Glyceria plicata, המצויין במגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל ("המגדיר הצהוב") בעריכת נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, כשמה המדעי של מתקה טובענית, נחשב כיום שם נרדף.
שמו המדעי של הסוג, Glyceria, , מיוונית: glykis - "מתוק", על שום הגרגירים המתוקים של אחדים ממיני הסוג, הנאכלים בתאווה על ידי בעלי-חיים, מכאן השם העברי הנאה - מתקה. שם המין המדעי, notata, מלטינית: "ראויה לציון", "מיוחדת", אולי על שום מראה הייחודי. השם מִתְקָה טוֹבְעָנִית נכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג מתקה קרוב ל-50 מינים, מתקה טובענית היא המין היחיד בסוג הגדל בישראל.
 כתב: דרור מלמד


מקורות מידע


 
גינון חסכוני בצמחי בר