פשתנית מלבינה

פשתנית מלבינה היא צמח חד-שנתי זקוף וקטן. העלים מסורגים, בשרניים קמעא. העלה אזמלי, בסיסו רחב.
פשתנית מלבינה פורחת בין פברואר לאפריל. הפרח קטן (7 מ"מ), דו-שפתני, לבן. גבנון השפה התחתונה מתבלט בצהוב. הדורבן סגול.
פשתנית מלבינה גדלה בנופים עשבוניים, בתה ושדות. אפשר למצאה ברוב אזורי מרכז הארץ ודרומה, במפוזר.
תפוצתה העולמית משתרעת במזרח התיכון.

הסוג פשתנית אופייני למשפחתו, וגם מיוחד בתוכה. הכותרת דו-שפתנית, לרוב צבעונית מאוד, עם שילובי-צבעים עליזים. בבסיס הכותרת יוצא דורבן, ובו נאגר הצוף. לוע הכותרת חסום על-ידי בליטות משתי שפותיו. רק דבורים ארוכות-לשון וחזקות מסוגלות להגיע למאגר הצוף, וכולו שמור רק להן. האבקנים 4, מהם 2 קצרים ו-2 ארוכים. הדמיון בין פשתנית לפשתה חיצוני ושטחי, ואין הן קרובות אלא בשם, ואולי בסיבי-הגבעול. הסוג קרוב ודומה לסוג עפעפית (קיקסיה לשעבר), ששניהם נכללו פעם בסוג אחד. הוא נבדל ממנו בצורה שהפרי נפתח: בפשתנית זה הלקט הנפתח בראשו ב-4–6 קשוות או שיניים, לעומת ההלקט של העפעפית הנפתח בפתחים צדדיים בראשו ("עפעפיים").

בסוג 150 מינים, מהם רבים שתורבתו ופותחו מהם זנים תרבותיים. בארץ 10 בר.

כתב מייק לבנה