ברומית המכבד

הדפסה
  Bromus tigridis שם מדעי
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גליל, עמקים, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

ברומית המכבד
צילום: © יעקב גרזון  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

ברומית המכבד היא דגני חד-שנתי, גבעוליו קרחים וחלקים עולים יחידים או בצברים דלילים, זקופים או שחים מעט מכובד התפרחות, גובהם 50-30 ס"מ. נדני העלים עוטים שערות הכפופות לאחור. הלשונית, הנמצאת בין טרף העלה לנדן, קרומית. טרפי העלים שעירים בדלילות.
התפרחת מכבד רפה בדרך-כלל, או מכונס לעתים, שמתארו הכללי מלבני-מוארך, ענפיו הראשיים עדינים, מסודרים בדורים סביב ציר התפרחת ומאחר והסתעפויות המשנה של המכבד מועטות, נדמית התפרחת במבט ראשון כאשכול. בכל ענף 4-1 שיבוליות, הנישאות יחידות על עוקצים נימיים. השיבוליות איזמלניות, פחוסות מצדיהן, בנות 15-5 פרחים תלת-אבקניים פורים וזוג פרחים מנוונים בקצה, רעופים בזוגות זה על גבי זה. השיבולית מתפרקת בהתבגרותה והפרחים נושרים בתורם מקצה השיבולית העליון ומטה. הגלומות מעט בלתי שוות, קצרות מן המוצים, איזמלניות, מחודדות והן אינן נושרות עם הבשלת הפרחים. המוץ התחתון דומה לגלומה ומגבו יוצא מלען אשון, ישר וזקוף, אורכו כאורך המוץ או מעט יותר. המלענים נשארים ישרים לאחר ההבשלה ולעתים מתפשקים מעט. הגרגיר שעיר בקצהו.
ברומית המכבד פורחת באביב. היא גדלה בקרקעות כבדות מלוחות במרכז וצפון הארץ. תפוצתה העולמית משתרעת במזרח התיכון, בעיקר באירן, עירק וטורקיה.
שם הסוג המדעי, bromus, הוא שמה היווני העתיק של שיבולת-שועל ומשמעו "מזון". השם הושאל לסוג ברומית ע"י אבי הטקסונומיה המודרנית, לינאוס,Carolus) Linnaeus) שתיאר את הסוג בשנת 1753 (לשיבולת שועל החליט לקרוא בשם Avena, שהוא שמה הלטיני הקדום וגם פירושו "תזונה"). השם העברי, ברומית, שהינו הטייה של השם המדעי, הוכנס לשימוש במילון לצמחי ארץ-ישראל, בהוצאת ועד הלשון העברית, בשנת תש"ו (1946).
הסוג ברומית מסובך מאוד לחלוקה והגדרה טקסונומית ובמהלך השנים נעשו במיני ברומית שונים טעויות זיהוי רבות וחילופי שמות ועדיין לא הגיעה מלאכת מיון מיני הסוג לסיומה. ברומית המכבד תוארה בשנת 1859 ע"י הבוטנאי, חוקר צמחיית המזרח התיכון, פייר אדמון בואסייה (P.E. Boissier) ועמיתו פרידריך ווילהם נואה (F.W. Noë), אשר קראו לה Bromus tigridis, "ברומית החידקל", משום שנואה אספה בעירק על גדות נהר החידקל (בשמו הלטיני: "טיגריס").
הבוטנאי הלטבי אלקסנדרס מלדריס (Aleksandrs Melderis) תיאר באופן בלתי תלוי את ברומית המכבד לאחר שאספה בישראל ב-1952 כתת-מין palaestinus של "ברומית מצרית" (B. aegyptiacus). בשנת 1956 תוארה שוב ע"י הבוטנאי הצרפתי והמיסיונר פאול מוטרד (Paul Mouterde), שהתייחס אליה כמין חדש למדע וקרא לה "ברומית ארץ-ישראלית" (B. palaestinus). בחלק מרשימות מיני הצמחים הידועים למדע, מופיעה ברומית המכבד בשם המין המדעי brachystachys, שתואר ע"י הבוטנאי הגרמני הורנונג (Ernst Gottfried Hornung) בשנת 1833. ב"פלורה-פלסטינה" מופיע תחת השם brachystachys מין דומה מאוד - "ברומית-קצרת שיבולית" (ביוונית brachus- "קצר"; stachus - "שיבולת"), שבינו ובין ברומית המכבד חלו טעויות זיהוי לאורך השנים, אולם שמו המדעי הוחלף בשנת 1972 ל- pseudobrachystachys, לאמור: "דמוי קצרת-שיבולית", ע"י שולץ Hildemar) (Scholz, מגדולי המומחים לדגניים בתקופתנו (נפטר ב-2012). ברשימות המסתמכות על הגדרותיו המודרניות של שולץ (כמו גם באתרנו זה), שם המין המדעי של ברומית קצרת שיבולית הוא B. pseudobrachystachys ושל ברומית המכבד - B. tigridis והשמות B. palaestinus ו-B. aegyptiacus ולעתים גם B. brachystachys הם שמות נרדפים (synonym) למין האחרון. בחלק מהרשימות העדכניות B. brachystachys הוא מין נפרד (שאינו מצוי בישראל).
ברומית המכבד דומה מאוד, כאמור, לברומית קצרת-שיבולית, ההבדלים ביניהם דקים ומלאכת ההגדרה היא עניין למומחים. ברומית קצרת שיבולית עדינה מעט יותר מחברתה. ההבדל העיקרי הוא בגודל המוצים: בברומית קצרת-שיבולית אורכם אינו עולה על 5.5 מ"מ ובברומית המכבד הוא לפחות 6.5 מ"מ. גם המלענים בברומית המכבד ארוכים יותר.
בסוג ברומית 165 מינים מוסכמים. בישראל נאספו 20 מינים.

כתב דרור מלמד

מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים