קחוון קצר-פירות

הדפסה
  Anthemis brachycarpa שם מדעי
מורכבים
Asteraceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
גזור צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
שרון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
בסכנת הכחדה

דווח לנו

קחוון קצר-פירות
צילום: © ערגה אלוני   אודים, 3-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

קחוון קצר-פירות הוא צמח עשבוני חד-שנתי, מסועף מעל לבסיסו, קרח, גובהו 25-15 ס"מ. הגבעולים מעורקים, אשונים במידת מה. העלים גזורים-מנוצים פעמיים לאונות סרגליות, מחודדות בקצותיהן, הרחוקות זו מזו. עוקץ התפרחת אינו מתעבה עם ההבשלה, כבחלק ממיני הקחוון  והוא ארוך וזקוף ובחלקו העליון הינו חסר עלים. קוטר קרקפות הפרחים כ-25-20 מ"מ. חפי המעטפת קרחים, איזמלניים, שוליהם לבנים. המצעית דמוית חרוט צר, חפי המצעית קרומיים, מחודדים, מכופלים (מקופלים לאורכם).  פרחי ההיקף לשוניים, עליניים, צבעם לבן. פרחי המרכז צינוריים, דו-מיניים, צבעם צהוב. צינור הכותרת של פרחי המרכז ריסני, פחוס מעט בחלקו העליון ונפוח בבסיסו. הזרעונים דמויי חרוט שראשו כלפי המצעית, קצרים מאוד - אורכם 1.2-1 מ"מ, כמעט שווה לרוחבם, מגובששים ובראשם אוזנית ששפתה חרוקה. מבנה הזרעים הוא שהקנה לצמח את שמו (גם השם המדעי, brachycarpa, מיוונית: brachy, brachus - "קצר", carpa, carpos - "פרי"). קחוון קצר-פירות ניכר בתפרחתו הקמורה המגיעה, עם הבשלת הפרחים, לגובה ניכר מעל מישור פרחי ההיקף הלשוניים. הפרח היבש ניתק בשלמותו עם הבשלתו.
קחוון קצר-פירות פורח באביב, בחודש אפריל. בית גידולו קרקעות חוליות וכורכריות בשרון. הוא צמח אנדמי-נקודתי - הוא גדל בשרון בלבד וגם בגלילה זו הוא מוגבל לרכס הכורכר שבשמורת הטבע ליד מושב אודים, שם מצויים מספר מאות פרטים של הצמח. בעבר גדל באתרים אחרים בשרון. הוא אינו מצוי בשום מקום אחר בעולם. לפיכך הוא צמח נדיר מאוד, ונמצא בסכנת הכחדה (מין "אדום").
קחוון קצר-פירות תואר לראשונה בשנת 1938 ע"י הבוטנאי פרופ' אלכסנדר איג (1894-1938), מחלוצי חוקרי הצמחים בארץ ישראל, ראש המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים ומייסד הגן הבוטני בהר הצופים.
שם הסוג המדעי, Anthemis  (ביוונית: "פרחוני"), נטבע ע"י חוקר הטבע והבוטנאי הרומי דיוסקורידס (Pedanius Dioscorides), בן המאה הראשונה לספירה, שספרו בן חמשת הכרכים "על עניינים רפואיים" (De  Materia Medica) נחשב במשך מאות שנים כספר יסוד בתחום רפואת הצמחים.
שם הסוג העברי "קחוון" מקורו בשם הערבי של הצמח - אקחון (באל"ף פתוחה) - ובשם זה הוא מובא לראשונה בספרו של אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו", שראה אור בשנת תרע"ז (1917), שם הוא מציין כי "כך הוא הכתיב בספר רפואה 'כתאב אלמ'עתמד' שהביא מר שמואל יבנאלי מתימן" (בעוד שההגייה בערבית הירושלמית היתה - Ikahwan). כמה שנים קודם לכן, בשנת תרע"ג (1913), הופיע השם "קחון" ב"רשימת הצמחים המצויים בארץ", שערך ישראל איתן, חבר ועד הלשון ומורה לידיעות הטבע בגימנסיה העברית בירושלים ואשר הופיעה בזכרונות ועד הלשון העברית, אלא ששם הוא שמו של הסוג חיננית (Bellis). במילון "ילקוט צמחים", שיצא לאור על ידי ועד הלשון העברית, תל-אביב, תר"ץ (1930), מובא לראשונה השם "קחון" לתיאור הסוג המוכר לנו כיום בשם זה. השם "קַחְוָן קְצַר-פֵּרוֹת" נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג קחוון יותר מ-170 מינים. בישראל נאספו 23 מינים, כמחציתם נדירים.

כתב: דרור מלמד




מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים