גרגרנית החילבה

הדפסה
  Trigonella foenum-graecum שם מדעי
  Fenugreek Common name
חנדקוקא שם ערבי
  حندقوق حلبه أللّغة آلعربيّة
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גליל, הרי יהודה, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין

דווח לנו

גרגרנית החילבה
צילום: © יעקב גרזון   גן בוטני הר הצופים, פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

גרגרנית החילבה (לשעבר גרגרנית יוונית) היא קטנית תרבותית או פליטת-תרבות. זהו צמח חד-שנתי זקוף, גובהו 30 ס"מ, והוא מכוסה שערת דלילות. כל חלקי הצמח מדיפים ריח עז. המין ניכר בפטוטרת העלה, שיש לה כנפיים לאורכה. העלעלים דמויי ביצה הפוכה, גדולים, אורכם 14–20 מ"מ. שפתם משוננת קלות בחלק הרחוק מהבסיס. מגדלים אותה בתרבות למספוא לבהמות, וכן כצמח-תבלין וכצמח-רפואה. מניחים שהיא תורבתה מהמין גרגרנית בירותית.
גרגרנית החילבה פורחת במרס–אפריל. הפרח פרפני בצבע לבן או קרם. הפרי פחוס, דמוי חרב, ארוך (6–15 ס"מ) ורחב (4 מ"מ), על הפרי עורקים מרווחים.
גרגרנית החילבה היא גידול חקלאי תרבותי, הפולש לבר באקראי. נמצא בפלשת, השפלה, הרי יהודה והגליל העליון.
היא חביבה כתבלין על תימנים ואחרים, בעיקר מיוצאי המזרח התיכון. טובה לטיפול בסכרת. ברפואה העממית יש לה עוד שימושים רבים: נגד שיעול, להורדת לחץ-דם, כמעורר תאוה מינית, נגד קשקשים בשיער, נגד נשירת שיער, לטיפול בכאב-בטן ובדלקת מעיים, לפצעים בפה, לכאב גרון ועוד.

הסוג גרגרנית כולל קטניות שעליהן תלתניים ושפות עלעליהן משוננות. פטוטרת העלה קצרה מהעלעלים. העלעל האמצעי נישא על פטוטרית. עלי הלואי משוננים או גזורים, שונים מהעלעלים, מעורים בפטוטרת העלה. אין קנוקנות. בפרח 9 אבקנים מאוחים לצינור, העשירי חופשי. ההאבקה מתבצעת במנגנון של "משחת השיניים", כמו בתורמוס. הפרי הוא תרמיל מוארך לרוב, לפעמים קשתי. הוא בולט מן הגביע (להבדיל ממיני הסוג הקרוב תלתן), ואינו סלילוני (להבדיל ממיני הסוג הקרוב אספסת, אף שהבדלה זו היא גמישה). בפרי יותר מ-2 זרעים. בסוג 150 מינים, רובם חד-שנתיים. בארץ 21 מינים, כולם חד-שנתיים. השם מקורו בתלמוד הירושלמי, אך יתכן שהכוונה שם היא לסוג אחר (תלתן), או שלא הבדילו בין סוגים אלה.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

הגרגרנית היוונית נזכרת כבר במקורותינו על ידי חז"ל: "תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים" ( מעשר שני ב', ג' )
כוונת המשנה, ככל הנראה, אינה לצמח התלתן הגדל כעשב בר בארץ, אלא לגרגרנית היוונית ששימשה כצמח מאכל. עדויות על השימוש בצמח זה למטרות רפואיות מופיעות כבר במצרים העתיקה ובתרבויות קדומות נוספות כמו סין, בעיקר למטרות הגברת הפוריות הגברית, הורדת חום וריפוי בעיות בכליות, כמו גם בתקופות מאוחרות ביותר ברפואה היוונית והרומאית.

בתקופת ימי הביניים, היה הצמח נפוץ כגידול חקלאי בארץ ישראל. אסף הרופא, כמו חז"ל, מזהה גם הוא את התלתן עם צמח הגרגרנית היוונית. לדבריו, הצמח משמש לריפוי שיעול ותחלואי ריאה שונים, לחימום כללי ואף לריפוי רעלים והכשות. 
הבדואים בנגב משתמשים בזרעי הגרגרנית לחיזוק נשים הרות והגברת יצור החלב לאחר הלידה, ריפוי כאבי בטן וטיפול בסכרת. פלחים ערביים, שבפיהם מכונה הצמח "חנדקוקא", עושים בו שימוש כצבע לאיפור, למאכל ולתבלין. ובאזורי עיראק ואיראן משמש הצמח אף לטיפול בבעיות לב ומעיים. (ויקיפדיה)

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים