תלתן משולחף

הדפסה
  Trifolium physodes שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, הרי יהודה, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

תלתן  משולחף
צילום: © ערגה אלוני   חרמון, מאי
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן משולחף הוא עשב רב-שנתי קרח שגובהו 20-50 ס"מ, בעל גבעולים מרובים, שרוע או זקוף, אינו משתרש מהמפרקים וחסר קני-שורש.
לתלתן משולחף עלים תלתניים עם פטוטרות ארוכות, לעתים קרובות שעירות. עלי הלוואי קרומיים, דמויי איזמל, צרים וארוכים. העלעלים יוצאים מנקודה אחת על הפטוטרת, אורכם 1-3 ס"מ, דמויי ביצה עד משולשים, קהים עד קטומים בקציהם, משוננים שינון עדין. על גבם כתמים ארגמניים כהים וכתם בהיר הדומה לראש-חץ. הכתמים הבהירים של שלושת העלעלים יוצרים במשותף ציור נאה על העלה.
התפרחת דמויית קרקפת, חסרת חפים בבסיסה אורכה 1-1.3 ס"מ, צבעה וורוד בהיר. עוקץ התפרחת דומה באורכו לאורך פטוטרת העלה שמחיקו היא יוצאת. קוטר הקרקפת 15-20 מ"מ. פרחי הקרקפת פרפרניים. הם זקופים בתחילה ומתכופפים לאחר ההפריה. הגביע מאדים, בעל שערות לבנות או קרח. צינור הגביע בעל עשרה עורקים. אורכו 3-4 מ"מ, אורך שיני הגביע – דומה, והן דמויות איזמל. הגביע הפורה נפוח באופן חד-צדדי. הפרי הוא תרמיל חבוי בצינור הגביע ובו זרע אחד.

תלתן משולחף הוא אחד משלושת מיני התלתן הרב-שנתיים בארץ. הוא נבדל משני האחרים (תלתן הביצות ותלתן זוחל) בכך שאין לו קני-שורש והוא איננו משתרש ממפרקי הגבעול. הוא גם קשור פחות מהם לאדמות ביצה אם כי גם הוא זקוק ללחות גבוהה יחסית. הוא צמח נדיר הגדל בצל חורשים ויערות באיזור הים-תיכוני הגבוה ובתוך צומח עשבוני על אדמות כבדות ולחות. נפוץ למדי בדולינות החרמון.

התלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים.
רוב מיני התלתן בארץ הם עשבים חד-שנתיים, מיעוטם (שלושה בלבד) – עשבים רב-שנתיים. העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (=תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
התפרחות דמויות קרקפת או דמויות סוכך, מרובות-פרחים.
הפרח פרפרני, מייצר צוף המופרש בבסיס האבקנים. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור האבקנים, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה. אבקנים – 10, תשעה מתוכם זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי – העליון שבהם – חופשי. כך הופך צינור האבקנים למעין מרזב פתוח בחלקו העליון, המאפשר לחרק גישה נוחה לצוף המצטבר בו. השחלה – עלית.
התרמיל כלוא בגביע, אינו נפתח, מספר זרעיו מועט. הוא מצוייד בשיניים או ווים, ומופץ כשהוא נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.

כתבו ליאורה קרת ומייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים