קדד האנקולים

הדפסה
  Astragalus hamosus שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

קדד  האנקולים
צילום: © דרור מלמד   תל אביב, דצמבר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

קדד האנקולים הוא צמח חד-שנתי מסתעף מבסיסו, זקוף, גובהו 20 ס"מ. העלה מנוצה, העלעלים אליפסיים, מספרם 8–12 זוגות. אורך העלה 7–10 ס"מ. הגבעול והגביע שעירים מאוד. מהנפוצים במיני הקדד.
קדד האנקולים פורח בין מרס למאי. התפרחת כדורית, נישאת על עוקץ ארוך. הפרח קטן, אורכו עד 10 מ"מ, צבעו צהבהב חיוור עד לבן. שיני הגביע ארוכות, כדי חצי ויותר מאורך הגביע. הפרי משתלשל, כפוף במרכזו (לא בקצהו כמו במיני קדד אחרים רבים). הפירות יושבים במערך כוכבי בקבוצות של 2–6. הפרי חסר צלעות, עגול בחתך-רוחב. כמעט קירח, עם שערות בודדות הדוקות או שערות קצרצרות רבות.
קדד האנקולים צומח בבתה נמוכה ובמעזבות בכל אזורי הארץ פרט לדרום הנגב. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.

קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע


 
גינון חסכוני בצמחי בר