צלבית החוף

צלבית החוף היא עשב רב-שנתי מגושם, מסועף וסבוך, גובהו 20–40 ס"מ. הגבעול מרובע, העלה בשרני, אזמלי מחודד. העלים ערוכים בדורים בני 4, כמו אצל רבים מבני משפחת הפואתיים. הדורים צפופים, רעופים. מבט על הענף מלמעלה מסביר מיד את מקור השם צלבית. הצמח כולו מכוסה שערות קצרות מחוספסות.
צלבית החוף פורחת בסוף האביב, מאפריל עד יוני. הפרח צהוב, מסמרי, צינורו ארוך מאוד. כל אחת מ-5 אונות הכותרת מסתיימת בזיף. הפרח עטוף בבסיסו בחפיות דמויות-סירה, המאוחות ביניהן כדי מחצית אורכן. הפרח נפתח בלילה. התפרחת צפופה, רוחבה 1 ס"מ ויותר, ערוכה על הגבעול בטורי-אורך ברורים.
צלבית החוף גדלה בקרקע חולית בחוף. תפוצתה העולמית משתרעת בחופי הים התיכון סביב. בארץ גדלים בר 7 מינים, ועוד מין אחד מקובל כצמח נוי, מוצאו בפרס.

כתב מייק לבנה