דחנית התרנגולים (דָּחְנִית הַתַּרְנְגּוֹלִים)היא דגני חד-שנתי גבוה של בתי-גידול לחים, מגיעה לגובה של מטר וחצי. מעדיפה במיוחד קרקע ביצה עשירה בחנקן, ומתפשטת אל שדות שלחין וצידי דרכים.
דחנית התרנגולים פורחת בקיץ, מיוני עד אוגוסט, כמו רבים מהצמחים שאינם סובלים מחוסר במים בעונה החמה. התפרחת מכבד. בכל שיבולית פרח אחד דו-מיני פורה ופרח אחד זכרי או עקר. המוץ של הפרח העקר מסתיים במלען. השיבוליות ערוכות ב-2–4 שורות לאורך צידו האחד של ציר השיבולת.
היא ניחנה בתכונות המכשירות אותה להפוך לעשב-רע: זרעיה רבים, עד 40,000 לצמח; הם מסוגלים לנבוט מעומק של 15 ס"מ, וכך עמידים בפני חריש שטחי; הם מסוגלים לנבוט גם אחרי 5 שנים ויותר בקרקע. לכן ידוע המין כעשב-רע מטריד, במיוחד בשדות אורז. מצד שני הוא משמש למרעה ולמספוא, ויש אפילו האוכלים את זרעיו.
המין נפוץ ברוב אזורי הארץ בבתי-גידול מתאימים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון ומזרחה.
לצמח זה שני מופעים , זן חסר המלענים המצוי במישור החוף יותר מהזן ארוך המלענים שהוא נפוץ יותר בצפון הארץ.
כתב מייק לבנה