סחלב הגליל

מין זה שייך לסוג קטן-יחסית במשפחת הסחלביים, אשר בזכות צמיחתו באירופה זכה שכל המשפחה הענקית הזאת, שעיקרה טרופית, תיקרא על שמו.

הוא כולל גיאופיטים ממשפחת הסחלביים, שהפרח שלהם קטן, מצוייד בדורבן, שהתפתח בבסיס השפית. במקורו נועד כנראה הדורבן לאצור צוף עבור המאביקים, אך רק מעטים מבין המינים אכן מייצרים כיום צוף, ואחרים שכללו שיטות "רמייה" שונות למשיכת מאביקים.

מתוך פקעת חד-שנתית עולים בחורף עלים דמויי איזמל, אורכם 10 ס"מ ורוחבם 2 ס"מ, ערוכים בשושנת. מבין עלי השושנת עולה באביב גבעול זקוף ובלתי מסתעף בגובה 10–90 ס"מ, שעליו נדניים וקטַנים, הולכים וקטֵנים כלפי מעלה הגבעול. בראש הגבעול נישאת שיבולת של 10–100 פרחים, כל אחד מהם מלווה בעלה (חפה). צבעי הפרחים לרוב ורוד, ארגמן, צהוב או לבן, או שילובים של צבעים אלה. עמוד העלי והצלקת מעורים באבקן היחיד למבנה הנקרא עמודון. לאבקן שתי אבקיות, כל אחת מהן קשורה לבלוטה דביקה נפרדת, ויוצאת בשלמותה משנדבקת הבלוטה לראש החרק המאביק. השפית גדולה לרוב מיתר עלי הכותרת, בסיסה מתמשך כאמור לדרבן. יתר עלי הכותרת פרושים או מכונסים, חופים על העמודון כקסדה. השחלה תחתית, שזורה לעיתים, טמונה בתוך עוקץ הפרח.

הפקעת חד-שנתית. היא אוגרת מזון בשנה אחת, ומתרוקנת לספק מזון לנצר בשנה הבאה. במקביל תופחת לידה פקעת חדשה, ועליה ניצני הנצר של השנה הבאה. הפקעת דומה בצורתה לאֶשֶׁךְ, וזה אכן פירוש שמה המדעי. זה גם מקור לאמונות ושימושים עממיים בצמח כמעורר תאווה מינית.

מפקעות של מיני סחלב שונים מפיקים אבקה קמחית המשמשת להכנת תבשיל דמוי פודינג הידוע בלשונות אירופה בשם סַלֶפּ, שאינו אלא שיבוש שמו הערבי סַחְלֶבּ, שהוא גם מקור השם העברי (בעבר הגו את השם בעברית שַׁחְלָב).


ידועים 35 מינים בסוג סחלב, מהם 11 בארץ. תפוצתם העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון, צפונה למערב אירופה, ומזרחה לאסיה לכל אורכה, עד יפן.


גם במין זה של סחלב, סחלב הגליל, הפרח מזכיר איש בדומה לסחלב איטלקי: השפית נראית כמו גוף עם שתי ידיים ושתי רגליים, ובין הרגליים בליטה מעין אבר-מין זכרי; ויתר 5 עלי העטיף מכונסים כראש או כקובע. הפרח כולו קטן ומכונס מן הפרח של סחלב איטלקי, והבליטה שבין "הרגליים" קצרה, אורכה 1 מ"מ לעומת 3 מ"מ בסחלב איטלקי.

התפרחת גלילית, צפופה מאוד, ובה 10–70 פרחים. גבעול הפריחה ירוק לכל אורכו, גם למעלה. סדר הפריחה הוא לרוב מלמעלה למטה, בדומה לסחלב מצויר, ובניגוד ליתר הסחלבים בארץ.

צבע הפרח בהיר, שונה מאוד מפרט לפרט, מורוד עד צהוב–ירוק. בסיס השפית מקושט בנקודות ארגמניות כהות על רקע בהיר. הדורבן קצר ומעוגל.

הפרח מפיץ ריח, אך אינו מייצר צוף. הוא מואבק רק על-ידי זכרים של הדבורה הבודדת Lasioglossum marginatum, הנמשכים כנראה אל הריח שהפרח משגר. אולי דומה הריח באפה של הדבורה לריח של פרומון שמפיצה נקבת הדבורה, והמושך אליה את הזכרים.

פורח באביב, מפברואר עד אפריל.
שכיחותו בינונית, בהרים מיהודה צפונה.
תת-אנדמי, תפוצתו העולמית משתרעת רק בארץ-ישראל ובסוריה.

כתב מייק לבנה