לכיד איטלקי

צמח חד-שנתי של אדמות ביצה ובתי-גידול מופרעים בידי אדם. פורח במשך כל הקיץ, ממאי עד ספטמבר. הפרחים זעירים, התפרחות הזכריות נפרדות מהתפרחות הנקביות, אך אלה ואלה על אותו פרט: הזכריות על עוקצים בחיקי העלים העליונים, הנקביות ללא עוקץ. בתפרחת הנקבית יש רק 2 פרחים, צורתה ביצית, גודלה 1.5 עד 2 ס"מ, הפרחים חסרי כותרת, והם מואבקי-רוח או מופרים בהאבקה עצמית. העלה גדול, משולש, משונן לאונות בלתי סדירות. הפטוטרת ארוכה, בעיקר בעלים התחתונים. שעיר, מגעו כנייר-זכוכית. הפרי ביצי, גדול (קוטרו 3 ס"מ) והוא מכוסה שיכים מאונקלים הנאחזים (נלכדים, מכאן השם העברי) בבגדים ובפרוות בעלי-חיים ביעילות מרגיזה. בסיסי השיכים שעל הפרי מכוסים שערות ארוכות. בראש הפרי שני מקורים כפופים, ארוכים מעט משיכי הפרי.
גֵר, מוצאו מאמריקה הטרופית, הגיע ארצה עוד במאה ה-19. גדל במישור החוף ובעמקים.
בסוג 30 מינים, בארץ 4, כולם גֵרים בארץ.

כתב מייק לבנה