יינית בינונית פורחת בראשית הקיץ, בין אפריל ליוני. התפרחת היא סוכך מורכב, שהסוככונים שלו מרווחים, ואילו הפרחים בתוך כל סוככון צפופים. לכל סוכך 6–10 סוככונים, לסוכך חפים מעטים, נשירים, לסוככון חפיות רבות, אזמליות, שאירות, הדוקות לגבעול. זאת בשונה מיינית כמנונית, אשר חפיות הסוככון בה נטויות אחורה. הפרח לבן, אך בצעירותו ובניצן הוא אדום מבחוץ. עלי הכותרת משונצים בראשם. עלי הכותרת החיצוניים בכל סוככון גדולים מעט מן האחרים. רוב הפרחים דו-מיניים. עמודי העלי בולטים הרבה מהפרח, נטועים בתוך כנית חרוטית. הפרי גלילי מוארך, עטור בעלי הגביע השאירים, מראהו כוכבי.
יינית בינונית גדלה בבתי-גידול לחים, שולי מעיינות ושלוליות, במקומות המתייבשים בקיץ. היא נפוצה ברחבי החבל הימתיכוני במקומות שנותרו בתי-גידול כאלה, והם כידוע הולכים ומתמעטים, ואכן המין נדיר.
תפוצתו העולמית של המין משתרעת בארצות השוכנות לצפון הים התיכון.
בסוג 40 מינים, 4 בארץ. המינים שבארץ נדירים והופכים נדירים יותר עם ייבוש בתי-הגידול הלחים. הם נפוצים באזורים ימתיכוניים, בבתי-גידול לחים-למחצה.
כתב מייק לבנה