אשבל זוהרי

צמח חד-שנתי נדיר של אדמות כבדות. גובהו 30 ס"מ. התגלה והוגדר בידי אלכסנדר אייג, ממקימי המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים, שקרא לו על שם עמיתו מיכאל זוהרי. פורח באפריל. אורך הכותרת 18 מ"מ, צבעה ורוד (לפעמים ארגמן דהה או לילך דהה) עם קישוט לבן בלוע הכותרת ועל תחתית השפה התחתונה. השפה העליונה קמורה וצרה, התחתונה מפושקת, ואונתה האמצעית רחבה.
גדל בקרקעות כבדות באזורים מצומצמים בגליל, בכרמל, ביהודה ובשרון.
תפוצתו העולמית מצומצמת לארצות שבמזרחו של הים התיכון.

בסוג 300 מינים, במיוחד באזורים ימתיכוניים בעולם: באזורנו וכן בדרום-אפריקה ובצ'ילי. התפרחת מעין שיבולת (מכאן השם אשבל), אך זה סוג בלתי מגובש, וקשה לתת בו סימנים המשותפים לכל מיניו ומבדילים אותם מאחרים. יש 11 מינים בארץ, מהם 4 חד-שנתיים ימתיכוניים, 3 רב-שנתיים עשבוניים בסלעים, 3 צמחים רב-שנתיים של בתי-גידול לחים, ו-1 נפוץ בבתה ימתיכונית. את הפרחים מלווים עלים לכל אורך התפרחת. הגביע פעמוני או צינורי, עם 5 שיניים שוות מחודדות; 5–10 עורקים לאורך צינור הגביע. הכותרת דו-שפתנית, האבקנים חבויים בשפה העליונה, הקמורה.

כתב מייק לבנה