בר-דורבן- מזרחי הוא צמח חד-שנתי יפה-פרחים, זקוף ומסועף, גובהו 15–25 ס"מ לעיתים יותר. נדיר מאוד, נמצא בארץ על סף הכחדה. העלים מסורגים, העלה קירח, מחולק לאונות מוארכות. פורח ממארס עד מאי. הפרח גדול, אורכו 2 ס"מ ויותר. צבעו סגול עז. הפרח בלתי-נכון, מצוייד בדורבן. 5 עלי הגביע כותרתיים, מהם אחד עם דורבן. 3–5 עלי הכותרת מאוחים, לאחד מהם דורבן הנתון בתוך הדורבן של הגביע. קצהו מפריש צוף. האבקנים רבים. השחלה מורכבת מעלה אחד, והפרי בן מפוחית אחת ובה זרעים רבים.
גדל בארץ רק בצפון הנגב, בהר הנגב, בדרום הרי יהודה ובגולן. גם בתחומי אזורים אלה תפוצתו מצומצמת, והוא מוכר רק מ-7 אתרים בארץ, ונחשב על-כן כזקוק לשמירה קפדנית ביותר. התגלה לראשונה בארץ בשנת 1973 בגולן, ומשנת 2002 ואילך בנגב וברכס מעון (בידי עוז גולן).
בתי גידולו שונים: שדות-בעל ומדרונות אבניים עם כיסי אדמה בחגורת הסְפָר בדרום,ושדה בוּר של בזלת וסלעי בזלת במפנה דרומי – בגולן. לא נמצאו הבדלים בין האוכלוסיות הצפוניות לדרומיות.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות צפון הים התיכון וגם בארצות המגרב, וכן במזרח התיכון: טורקיה, איראן, סוריה המדברית, ובלבנון – בהרי מול-הלבנון .
הסוג בר-דורבן כולל 43 מינים, הנפוצים בארצות הים התיכון ובמערב אסיה ומרכזה. בדרום אירופה גדלים 12 מינים, ובמזרח התיכון כ-30 מינים. כל מיני הסוג חד-שנתיים. הסוג בר-דורבן קרוב לסוג דורבנית, ובעבר אף נחשבו שניהם לסוג אחד.
כתב מייק לבנה