עוקץ-עקרב שרוע

הדפסה
  Heliotropium supinum שם מדעי
זיפניים
Boraginaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, כרמל, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
משמש לרפואה

עוקץ-עקרב שרוע
צילום: © דרור מלמד  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

עוקץ-עקרב שרוע הוא צמח חד-שנתי ששמו יאה לו: תפרחתו חד-צדדית, כפופה כשבלול או כזנב-עקרב. שמו הלועזי משמעו "נמשך לשמש", אך אין פרחיו פונים במיוחד לשמש. העלים אליפסיים רחבים.
עוקץ-עקרב שרוע פורח דוקא בעיצומו של קיץ, ממרס עד אוקטובר, בזכות מים שנאגרו בקרקע בית-גידולו. הפרח קטן, משפכי עד מסמרי, צבעו לבן עכור עם מרכז צהוב עז. במהלך הפריחה נפתחים פרחי התפרחת בזה אחר זה מלמטה למעלה, וכל קטע פורח מזדקף ומתיישר מתוך השבלול. התפרחת ללא חפים, הפרחים יושבים. הכותרת מאוחה ברוב אורכה כמשפך, ורק בקצה היא מפורדת ל-5 אונות מעוגלות בראשן. האבקנים נישאים על צינור הכותרת. הפרחים מואבקים על-ידי דבורים קטנות. סימני המין: עמוד העלי ארוך מהצלקת. בפרי רק פרודה אחת, ובה רק זרע אחד.
עוקץ-עקרב שרוע גדל בקרקעות כבדות המוצפות בחורף ומתייבשות בקיץ. נפוץ ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג עוקץ-עקרב כ-145 מינים, 14 מהם נאספו בישראל.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

הצמח עוקץ-עקרב נזכר פעמיים באותו עניין בתלמוד הירושלמי, הדן בהכנת תרופות המותרת בשבת: "א"ר אבון (אבין): לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת (ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; מסכת עבודה-זרה, פרק ב, הלכה ב). על פי "פני משה", פירושו הידוע של הרב משה מרגלית (1780-1710) על התלמוד הירושלמי: "לוקטים לו עוקץ עקרב בשבת. אם נשכו עקרב לוקטין לו עשבים ונקרא עוקץ עקרב אפילו בשבת". מעניין לציין כי הרב מרגלית, הנחשב כאחד מרבותיו של הגאון מוילנא, נרשם בגיל שבעים לחוג לבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט, כדי לרכוש את הידע המתאים לפירושו של סדר "זרעים" במשנה, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת אדמה. כמו כן מעניינת העובדה כי השימוש בצמחי עוקץ-עקרב לשיכוך עקיצות עקרבים קיים עד ימינו ברפואה העממית.
כתב: דרור מלמד

חידות בחרוזים- מיכאל דשא
בִּשְדוֹת-הַבָּר, בְּסוֹף הַקַּיִץ –
לֹא הַכֹּל יָבֵשׁ, צָהֹב
הִנֵּה שִׂיחַי הַיְרַקְרַקִּים
בְּכָל שָׂדֶּה צוֹמְחִים לָרֹב
פְּרָחֶי צְחוֹרִים וְרֵיחָנִים
אַךְ שְׁמִי מַפְחִיד וְעוֹקְצָנִי


 


 
גינון חסכוני בצמחי בר