קידה שעירה

הדפסה
  Calicotome villosa שם מדעי
  Spiny Broom Common name
קָנְדוּל, קוּנְדֵל שם ערבי
  قندول أللّغة آلعربيّة
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

קידה  שעירה
צילום: © שרה גולד   , מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

קידה שעירה היא שיח קוצני גדול ומסועף, גובהו 1.5 מ'. בקיץ הוא משיר את עליו. הענפים ירוקים, גמישים אך נוקשים למדי, מסתיימים בקוצים. בצעירותו מכוסה הענף בשיער מכסיף. לאורך הענף ממוקמות פיוניות בחריצי-אורך (צמח רותמי). פטוטרת העלה ארוכה, הטרף תלתני. העלעלים יוצאים מנקודה אחת, והם קירחים בצידם העליון, מכוסים שערות רכות הדוקות בצידם התחתון. העלעל מפורץ בראשו לפעמים, דמוי מרית או לב הפוך.
קידה שעירה פורחת מדצמבר עד מאי. עלי הגביע קרומיים חומים, מאוחים לקובע מחודד העוטף כליל את הכותרת בעודה בניצן. כאשר נפתח הפרח אין הגביע מתפשק, אלא הוא נקרע לרוחבו, כך שכיפתו החרוטית ניתקת מיתרו ורוכבת כקובע על הכותרת המתארכת, עד שהיא (הכיפה) נושרת. הכותרת פרפרנית צהובה, כל עשרת האבקנים מאוחים לצינור. אין צוף. פיזור האבקה על גוף החרק נעשה בשיטת ההתפוצצות: נחיתת החרק מביאה לידי פיזור פתאומי של ענן-אבקה. הצמח הוא מראשוני המקנים צבע לנוף בתחילת האביב, ואף במהלך החורף, יחד עם השקד. הפריחה שופעת, זוהרת ומדיפה ריח נעים ועז. הפרי הוא תרמיל סרגלי מוארך (4 ס"מ), שעיר, עם ארבע מקצועות ולאורכם כנפיים מסולסלות. קשוותיו מסתלסלות כשהוא נפתח. הזרעים כדוריים, צהובים.
קידה שעירה נפוצה מאוד בחבל הימתיכוני בארץ, בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. היא מצליחה בסוגים שונים של קרקע, במיוחד בטרה-רוסה. היא מכסה לעיתים בצפיפות מדרונות שלמים, ומהווה מרכיב מרכזי בחברות גריגה. נביטת הזרעים מזורזת על-ידי חימום, ואולי זאת אחת הסיבות להתחדשות של קידה אחרי שריפה – היא מכסה במהירות שטחים שנשרפו. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
הקידה תורמת לנוף צבע וריח. תכופות נראה מדרונות שלמים זוהרים בפריחת הקידה, ובימים ללא רוח רובץ בושם הקידה באויר. לעומת זאת שנואים סבכי הקידה על המטיילים, בהיותם מכשול לעבירוּת.
בסוג 7 מינים, בארץ 1.
קידה נזכרת במקרא (שמות ל, כד; יחזקאל כז, יט), וכן במשנה ובגמרא, בתור בושם שהשתמשו בו בבית-המקדש, אך אין בטחון שהכוונה שם היא לצמח זה. יש סבורים כי במונח נעצוץ (ישעיהו נה, יג) התכוון ישעיהו לקידה. החוקר נגה הראובני הציע לזהות את הקידה עם המונח "אזרח" (תהילים לז, לה), והוא נימק את הצעתו בפרק ארוך ומפורט בספרו "בסוד אילן ופרח".
ברפואה העממית של ערביי ארץ-ישראל משמשים פרחי קידה לטיפול בכאב-בטן, בצהבת ועוד.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

"וקידה מין ירק הוא? והתנן: אין מרכיבין פגם על גבי קידה לבנה, מפני שהוא ירק באילן אמר רב פפא: קידה לחוד, וקידה לבנה לחוד" (עירובין, לד ע"ב).
לזיהוי הקידה בפורטל הדף היומי

מידע גנני:
צריכת מים:  לאחר התבססותו לא נדרשת לו תוספת השקיה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים:           שפלה, חוף, הר, נגב
צורת חיים:      שיח
קצב צמיחה:   בינוני
גובה (מ'):       2.50
קוטר (מ'):       2.00
אברים דקורטיביים:  פרחים
שימוש:           מומלץ שולי גן, שטחים פתוחים, צמח משוכה (קוצני מאד)
עמידות לתנאי קרקע קשים גבוהה (כולל לגירניות).
תנאי הארה:    שמש
מידע גנני נוסף: נוטה להשתלט בשטחים מופרעים, בתוספת השקיה פורח גם בסתיו

כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות

 
גינון חסכוני בצמחי בר