דטורה אכזרית היא צמח רעיל מסוכן ועשב-רע בשדות של גידולי קיץ. זהו עשבוני חד-שנתי קיצי זקוף, קירח, גדול ומסועף, דמוי שיח, גובהו מגיע עד מטר וחצי. הוא גֵר בארץ, פולש, מתפשט בשדות-שלחין. הצמח מדיף ריח בלתי נעים. העלים מסורגים, נישאים על פטוטרת ארוכה. הם גדולים, ביציים רחבים, מפורצים.
דטורה אכזרית פורחת בקיץ בפרחים לבנים–תכולים גדולים. הגביע בן 5 עלים מאוחים, עם מקצועות, צינורו ארוך (3 ס"מ), 5 שיניו קצרות. עלי הכותרת מאוחים ברוב אורכם למבנה דמוי משפך או חצוצרה. אורך הכותרת 5 ס"מ, פחות מיתר המינים בארץ. ההאבקה נעשית במולדתה על-ידי פרפרי לילה ארוכי חדק או על-ידי ציפורי קוליברי, בישראל ההאבקה עצמית בלבד. קוטר הפרי 6 ס"מ. הוא ביצי, זקוף. נפתח ב-4 קשוות. פני הפרי קוצניים, קוציו חרוטיים, אורכם 1–3 ס"מ, והם קצרים יותר בתחתית הפרי.
דטורה אכזרית אינה שכיחה ביותר בארץ (עדיין?), תפוצתה אקראית. פרט לשדות היא גדלה גם בבתי-גידול עשירים בחנקן כמו גדות נחלים מזוהמים ותעלות שופכין.
בסוג דטורה 150 מינים, בארץ 3, כולם גרים, פולשים חדשים. הסוג דטורה ידוע בפרחיו הגדולים ובחומרי הרעל שברקמותיו. העלים גדולים, שפתם גלונית או משוננת. הגביע צינורי ארוך, והוא נסדק לאורכו בהיפתח הפרח. מגדלים בעולם מיני דטורה כדי להפיק מהם תרופות לרפואה הקונבנציונלית.
הצמח מגיע למחווזת שונים בארץ באדמה שמשנאים לצורך בניה, בה טמונים זרעי הצמח.
כתב מייק לבנה