אגס סורי

הדפסה
  Pyrus syriaca שם מדעי
  Syrian Pear Common name
אינגַ'ס שם ערבי
  إنجاص أللّغة آلعربيّة
ורדיים
Rosaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן צופני

אגס  סורי
צילום: © סיקו  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

אגס סורי הוא עץ נמוך ויפה, נשיר-חורף. הוא מתנשא על גזע יחיד, וצמרתו כדורית וסבוכה, קוצנית מעט. העלה ירוק, רך, חלק, מבריק, אזמלי צר, משונן עדינות לכל אורך שפותיו. בבסיסו עלי-לואי נשירים. העלים ערוכים באגדים (דורבנות) היוצאים מענף מקוצר. העלים שעירים בצעירותם, מתקרחים בהמשך. קצות הענפים קוצניים. העץ מתרבה וגטטיבית באופן נמרץ ויוצר לפעמים גושים המשתרעים על פני שטח נרחב.
אַגָּס סוּרִי נחבא בין עצי החורש, מתבלט רק בחודשים מרס–אפריל, עת מכוסה העץ כולו בפריחה צחורה מרהיבה. הפריחה מתרחשת בעוצמה מרשימה יחד עם לבלוב העלים או אף לפניהם, מה שמגביר את האפקט הוויזואלי של הפריחה, שאינה נמהלת בעלים ירוקים. הפרח אופייני למשפחתו, הוורדניים, דומה לפרח של שקד, עוזרר, תפוח, שזיף. קוטרו 2 ס"מ. יש לו 5 עלי גביע מאוחים שעירים, משולשים, עם חוד בקצה; 5 עלי כותרת מפורדים לבנים לגמרי (לא ורודים ככותרת השקד), עגולים, עם ציפורן קצרצרה. הפרח מתגוון בזכות האבקנים הארגמניים. השחלה תחתית. הפרח נישא על עוקץ ארוך. הפרחים ערוכים בקבוצות צפופות, בגושים כדוריים. ריח הפרח לא נעים. ההאבקה הדדית בלבד, כי העֱלי של הפרח אינו יכול להיות מופרה מאבקת פרח מאותו עץ (עקרוּת עצמית). ההאבקה נעשית על-ידי חרקים שוחרי אבקה או צוף, בעיקר דבורים.
אגס סורי מבשיל את פריו בסוף הקיץ (אוגוסט–ספטמבר). הפרי ירוק, קטן, אורכו עד 4 ס"מ, צורתו אגסית, ואין לטעות בו. כשהפרי מבשיל נוטה צבעו לצהוב או חום, הוא מתרכך מעט, ואז הוא טעים וטוב למאכל, אך אין הוא משתווה לזנים תרבותיים משובחים. בציפתו יש "כתמים" קשים, הם תאי-אבן. הפרי האמיתי מבחינה בוטנית הוא רק החלק הפנימי, הגלדני, המכיל את הזרעים; ואילו הציפה, החלק הבשרני והאכיל של הפרי, מתפתחת מתושבת הפרח, כמו בתפוח, ולא מהשחלה, והמדע מסרב להתייחס אליה כאל פרי אמיתי.
העצה של האגס נחשבת למשובחת במיוחד לגילוף ולהכנת מכשירי שרטוט עדינים ומדויקים.
אגס סורי נפוץ בארץ באיזור ההרים הימתיכוניים לכל אורכו, מיהודה ועד לגליל ולחרמון, בעיקר ברום שמעל 600 מ'. תכופות הוא מלווה של אלון תולע.
תפוצתו העולמית מצומצמת להרי צפון המזרח התיכון. מינים נוספים של אגס גדלים בהרי המזרח התיכון, בארץ רק מין בר אחד. ממיני הבר פותחו עוד בימי קדם זנים תרבותיים, וגם אגס סורי נחשב לאחד ממיני המוצא לאגס התרבותי. הוא מתאים לשמש כנה להרכבת זנים תרבותיים.
אגס תרבותי מטופח בארצות רבות ונחשב לפרי מעודן ונחשק. יבולו העולמי הוא 19,000,000 טון, בארץ 27,000 טון.
בסוג 25 מינים או יותר, בארץ מין בר אחד.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

 אגס נזכר במשנה במסכת כלאיים, מעשרות ועוקצין, וכן בתוספתא. אין הוא נזכר כלל במקרא.

מידע גנניצריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.


אזורים                          שפלה, חוף, הר,


צורת חיים                     עץ
קצב צמיחה                 איטי מאוד
גובה (מ')                   7.00
קוטר (מ')                  6.00
איברים דקורטיביים  פרחים
שימוש מומלץ           עץ פורח, עץ פרי
עמידות לתנאי קרקע קשים לגיר וליובש
תנאי הארה             שמש
מידע גנני מתחדש היטב לאחר כריתה, שרפה וגיזום
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות


 
גינון חסכוני בצמחי בר