עֲלַקְלוּק דָּבִיק הוא טפיל ירוק. זה צמח חד-שנתי גדול וזקוף, גובהו עד 70 ס"מ. השם העברי מציין את היותו טפיל, כמו עלוקה. הצמח ירוק, במבט ראשון אין להבחין בכך שהוא טפיל, אך מסתבר כי הוא אכן מתעלק על צמחים אחרים: הוא מפתח מתחת לקרקע שורשי-מציצה, הנטפלים לשורשי צמחים שכנים ומוצצים מהם מים ומינרלים, אולי גם חלק מהחומרים האורגניים. מראהו הכללי מזכיר צמחים ממשפחת השפתניים – גם בפרחיו וגם בגבעוליו ובסידור-עליו, אך הוא נכלל במשפחת העלקתיים.
מעל לקרקע מכוסה כל הצמח בשערות בלוטיות דביקות. הגבעול מרובע, מסתעף מעט או בכלל לא. העלים נגדיים, יושבים. העלה מוארך, אורכו 3 ס"מ, והוא חרוק מאוד בשפתו.
עלקלוק דביק פורח באביב, ממרס עד יוני. התפרחת שיבולת. הפרח צהוב, דו-שפתני, גדול, אורכו 2 ס"מ. הגביע צינורי, מאוחה-עלים בחציו התחתון, מחולק ל-4 אונות בחציו העליון. לכותרת צינור מאוחה ואוגן ששפתו העליונה קצרה, דמויית קובע. שפתו התחתונה ארוכה יותר, מחולקת ל-3 אונות. 4 האבקנים מחולקים ל-2 קבוצות: 2 קצרים ו-2 ארוכים יותר. הכותרת נשירה.
להבדיל מהמין עלקלוק צהוב-פרחים, הרי ההלקט שעיר והפרח ארוך. אך בניגוד למשתמע משם הפרח, הרי גם עלקלוק דביק פרחיו צהובים.
עלקלוק דביק דומה גם לעלוק מצוי, אך. נבדל ממנו בגביע, שהוא פעמוני בעלוק, וכן בצבע הפרחים, שהוא לבן מוכתם בארגמן בעלוק.
נפוץ בארץ בשפלת החוף וכן בהרי הצפון ובעמקיו. גדל בשדות, במיוחד בקרקע כבדה אלוביאלית. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
בסוג 4 מינים, בארץ 2.
כתב מייק לבנה