אבטיח הפקועה

הדפסה
  Citrullus colocynthis שם מדעי
  Bitter Gourd vine of Sodom, bitter apple Common name
חַנדַ'ל שם ערבי
  حنظل أللّغة آلعربيّة
דלועיים
Cucurbitaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מחולק לאונות צורת העלה
מפורץ שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
מצולע צורת הגבעול
מטפס צורת חיים
גולן, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
רעיל משמש לרפואה

דווח לנו

אבטיח הפקועה
צילום: © יהודה מרטה   רמת חובב, 9-2012
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

אבטיח הפקועה הוא צמח-רעל מדברי רב-שנתי משתרע. ענפיו פושטים למרחק של מטר ויותר. הצמח מגלה הסתגלות לתנאי יובש במדבר ובקרקע חולית, בין היתר בזכות היותו מעמיק-שורש. הענפים מצולעים, שעירים, שרועים על הקרקע. העלה משולש, בסיסו דמוי-לב, והוא מחולק עמוקות ל-5–7 אונות, ששפתן גלונית ומשוננת. צבע העלה ירוק–אפרפר, והוא מחוספס משני צידיו ושעיר מאוד. מבסיסו יוצאות קנוקנות קצרות ועדינות.

אבטיח הפקועה פעיל בעיקר בקיץ, פורח ממאי עד אוגוסט. הפרחים אופייניים למשפחתו (מזכירים פרחי מלפפון, קישוא, מלון ואבטיח), נישאים על עוקצים קצרים. הם חד מיניים, פרחי זכר ונקבה גדלים על אותו פרט. הכותרת צהובה, משפכית, עליה מאוחים בבסיסיהם ומחולקים בקצה ל-5 אונות. בפרחים הזכריים 5 אבקנים, ועוקצם קצר. בפרחים הנקביים 3 אבקנים מנוונים, עמוד-עלי עם צלקת המחולקת לשלוש אונות, ועוקץ ארוך יותר מאשר לפרחי הזכר. הפרי כדורי, גודלו כתפוז, והוא שעיר בצעירותו, מקריח בהמשך. פרי הבוסר ירוק עם ציור של פסי-אורך בהירים, ובזמן ההבשלה הוא מצהיב, קליפתו נעשית מעוצה, והוא עשוי להחזיק מעמד כך שנים אחדות עד לפיזור הזרעים. ציפת הפרי יבשה, וטעמה מר מאוד. הזרעים חלקים, צבעם חום.

אבטיח הפקועה גדל בקרקעות חוליות בצפון הנגב ובמישור החוף, וכן בערוצי נחלים בנגב. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון-אפריקה ודרום-מערב אסיה.
הצמח ידוע כרעיל. הוא משמש במינון זהיר כתרופה עממית חריפה לעצירות ולתולעים בבטן. בשימוש חיצוני הוא מקובל נגד נפיחות ברגליים, כאבי פרקים, שיתוק, טחורים, כאב-גב, דלקת בעור, כאבים בכלל. שימש בעבר סחורת-יצוא מארץ-ישראל לאירופה כבסיס לתרופות. בסוג 3 מינים, מאחד מהם פותח האבטיח התרבותי.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

למזהה את אבטיח הפקועה עם "גפן השדה" יש על מה להסתמך. בסיפור אלישע ובני הנביאים (מלכים ב': ד, ל"ט-מ') מסופר על "הכנת מרק" בשנת בצורת, כאשר היה רעב בארץ. המרק נמצא כזקוק לתוספת ירק: "ויצא אחד אל-השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה... ויפלח אל סיר הנזיד.." היו לו כוונות טובות... אך באוכלם מהנזיד גילו – להפתעתם – כי "מוות בסיר",... ואכן אנו יודעים כי הפרי רעיל.
מה גרם להם לטעות? ומדוע חשבו כי היא גפן השדה? ישנו דמיון בין עלי שני הצמחים, והקנוקנות אף הן מזכירות את הללו של הגפן.

במשנה נזכר הצמח בהקשר ל"שמן פקועות" (שבת, ב', ב') ול"שפופרת של פקועות" (כלים י"ז, י"ח). קליפות האבטיחים היבשים שימשו ככלי שנתנו בו את השמן והדליקו נרות.

ברפואה העממית
משתמשים בציפת הפרי להכנת תרופות משלשלות, וכן לגמילת תינוקות מיניקה: מושחים את פטמות האם במיץ מהפרי, וטעמו המר דוחה את התינוק. שימש בעבר סחורת-יצוא מארץ-ישראל לאירופה כבסיס לתרופות.
(מתוך ילקוט הצמחים- נסים קריספיל)

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים