אלון מצוי

הדפסה
  Quercus calliprinos שם מדעי
  Palestine Oak Common name
סינדיאן, בַּלוּט שם ערבי
  سنديان، بلوط أللّغة آلعربيّة
אלוניים
Fagaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
משמש לרפואה אלרגני

דווח לנו

אלון מצוי
צילום: © עמיקם שוב  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

אלון מצוי הוא העץ השכיח ביותר בחורש הארצישראלי הטיפוסי. זה עץ או שיח גבוה, ירוק-עד. כשהוא גדל ללא הפרעה הוא עשוי להגיע לגובה של 15 מ', לגזע בקוטר של 2 מ', לצמרת בקוטר של 30 מ' ולגיל של 850 שנה (נמדד באלון המכונה "אשל אברהם" באלוני ממרא ליד חברון). עליו קטנים, אורכם 1.5–4 ס"מ, צבעם ירוק כהה והם קשים. מקובל כי הצומח העצי הימתיכוני מאופיין על-יד צמחים עם עלים קטנים וקשים, והרי זה עץ ימתיכוני טיפוסי. העלים מסורגים (להבדיל מן העלים הדומים של בר-זית, שהם נגדיים), לעיתים מעט גלוניים בכל שטחם. הם קירחים ומבריקים בשני צידיהם, שפתם משוננת–קוצנית. בצעירותם הם רכים וגונם ירוק בהיר ורענן. משך חיי עלה שנתיים–שלוש, ואז הוא נושר (אף שהעץ נחשב "בלתי נשיר", כלומר שלעולם אין הוא משיר אל כל עליו בבת-אחת). בחורש אלונים מפותח – רכה הקרקע מתחת לעצים ממרבד עבה של עלים שנשרו, והם מרקיבים בדרגות שונות עד שהופכים לאדמת-יער פוריה. בולטת שׁוֹנוּת רבה בצורת העלה בתוך האוכלוסיה. צבע קליפת הענפים אפור בהיר, וקליפת הגזעים חומה כהה ומחורצת. הצמח מופיע בדרך כלל כשיח גבוה, אך לאחר גיזום מתאים הוא גדל לעץ גבוה, שגזעו זקוף וצמרתו עגולה. ידועות קבוצות אחדות של עצים מרשימים כאלה, המגיעים לגובה 10 מ', למשל סביב מערת פער שליד קיבוץ סאסא, ביער ברעם, בחורבת סרטבא, בחורשת הארבעים בכרמל, במעמד הברית בין הבתרים בחרמון (שם גדל הפרט עם הגזע העבה ביותר, קוטרו 2.5 מ'), ליד קברו של נבי חזורי במורדות החרמון, ביער אודם בצפון הגולן, בשמורות אלונה, אום-ריחאן, עין חמד, אלוני ממרא. ידוע גם "האלון הבודד" במרכז גוש עציון, שגילו נמדד ונמצא שהוא בן 600 שנה.
אלון מצוי פורח בחודשים מרס–אפריל, יחד עם לבלוב העלים. הפרחים הזכריים ערוכים בקבוצות של עגילים רפים המפיצים את האבקה ברוח. הפרחים הנקביים זעירים, והם מופיעים יחידים או בזוגות על ענפונים בחיק העלים המלבלבים. לאחר שנה מגיעים הבלוטים לצורת כדור בקוטר 2–3 ס"מ בצבע אפור - ירוק כמו קליפת הענפים, ורק אחרי עוד חצי שנה, בסתיו, הם מבשילים לבלוטים חומים קטנים היושבים בתוך ספלול עמוק בצבע ירוק בהיר. פחות מחציו של הבלוט בולט החוצה מהספלול. קשקשי הספלול מזדקרים. יש רבגוניות רבה בפרטי צורות הפרי, מונים 9 זנים שונים לפי צורת הבלוט והספלול. הבלוט נובט בנקל כשהוא נטמן בקרקע לחה בשבועות הראשונים להבשלתו. הנבט מתפתח לאט, אך שולח במהירות שורש אנכי ארוך לתוך הקרקע.
אלון מצוי הוא העץ השכיח ביותר בצמחיית הבר של ארץ-ישראל. הוא מרכיב חשוב של החורש הים-תיכוני בהרי הגליל, הגולן, הכרמל, השומרון ויהודה. תפוצתו העולמית מזרח ים-תיכונית. הוא מתחדש אחרי כריתה או שריפה או רעיית-יתר, אך הוא גדל אז בצורת שיח נמוך, מסועף וסבוך, רב-גזעים. עליו אינם טעימים לחך הצאן והבקר, אך בשעת הדחק, באין מזון אחר (במיוחד כשפני הקרקע מכוסים בשלג) – לא יבחלו בעלי האלון. עדויות שונות מרמזות כי המין היה נפוץ עוד יותר בארץ עד להשמדה לצורכי הסקת קטרי-רכבת בשנות מלחמת העולם הראשונה, ונמשכה עם בירוא יערות לצורכי התיישבות.

עצים מן הסוג אלון הם מחשובי העצים בעולם, יש המכתירים אותו בתואר "מלך העצים". הסוג כולל 450 מינים, בארץ 5, מהם 2 רק בחרמון. יש אלונים גבוהים למדי, רחבי-צמרת, מאריכי-ימים. מיני אלון שכיחים כעצים שולטים ביערות נשירים של אזורים ממוזגים וקרים בחצי הכדור הצפוני, וביערות ירוקי-עד באזורים ימתיכוניים. השם העברי גזור משם האלוהות, והוא נזכר בתנ"ך פעמים רבות כסמל לחוסן, כמקום לפולחן וכחומר-גלם לפיסול ולתעשייה (משוטים).
העלים של כל מיני הסוג משוננים או מפורצים, לרובם עלים גדולים יותר מאלה של המינים שלנו. הפרחים זעירים, ירוקים, לא בולטים, מואבקי-רוח. הפרחים חד-מיניים, העצים חד-ביתיים. הפרי כולל זרע בודד גדול (בלוט), עטוף בחלקו התחתון במבנה מעוצה דמוי ספל הנקרא בעברית ספלול. העץ פורח בראשית האביב, מבשיל את פריו בסתיו הבא או של השנה שאחריה.
אלונים הם המקור החשוב ביותר של עצה כבדה, קשה וצפופה, חזקה ועמידה בלחץ. העצה משמשת לאמנות הגילוף של פסלים ועיטורים, לייצור רהיטים, לבנייה, לתעשיה ולייצור פחמים. ערביי הארץ התקינו מענפי אלון ברך למחרשה ועול לשור ומטה למשען לזקנים. אין כעצת האלון לשיפור טעמו של יין. מפיקים מאלון חומרי בירוס (לעיבוד עורות). קליפתו העבה של מין מערב-ימתיכוני של אלון היא המקור לשעם לייצור פקקים לבקבוקים. מינים שונים של אלון משמשים ברפואה העממית. בלוטים של מינים אחדים נאכלים בשעת הדחק כ"לחם-עוני" כשהם קלויים. אלונים ידועים גם כעצי-נוי חשובים, אך בארץ שימושם זה מצומצם.
מספר הכרומוזומים 2n=24. המינים השונים דומים מאוד זה לזה, ונוסף לכך הקושי, שבתוך אוכלוסיות אותו מין מופיעה שׁוֹנוּת רבה בצורות העלה, הגזע והפרי.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

האלון נזכר במקורות ישראל פעמים רבות ובהקשרים שונים.
יש יסוד מבוסס להניח כי הכוונה היא לעץ האלון של היום: התלמוד מונה את האלון בין עשרת מיני הארזים ומפרש: אלונים עם בלוטים.
נביאים השתמשו בו כמטפורה לחוזק ולחוסן: "על כל ארזי הלבנון הרמיםוהנשאים ועל כל אלוני הבשן" (ישעיהו ב' יג). גם הנביאים: עמוס, זכריה יחזקאל ועוד, מזכירים בנבואותיהם את האלון.
עץ האלון שימש לגילוף פסלים, וכמקום לפולחן אלילי.
אנו יודעים גם כיתחת האלון נקברה דבורה, מינקת רבקה (בראשית לה,ח').
ענפי האלון נפסלו לשימוש בין עצי המערכה של המזבח (תוספתא מנחות ט' יג), יש המסבירים זאת :כיוון שאינו דולק יפה ויש המסבירים מפני "ישוב הארץ" (ספרא ויקרא פו'ג').
בתלמוד ישנה התייחסות לעפצים הרבים המצויים על עצי האלון (בעיקר על אלון התבור ואלון התולע) שהיה להם שימוש כלכלי בתעשיית עיבוד העור וכתוספת לדיו.

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו לא נדרשת לו תוספת השקיה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים:                     שפלה, חוף, הר,
צורת חיים:                עץ
קצב צמיחה:             איטי
גובה (מ'):                10.00
קוטר (מ'):               10.00
אברים דקורטיביים:  עלים
שימוש מומלץ:    עץ צל, חורשה, גדר חיה גזומה, צמח גזום לצורות, בודד, קבוצה
עמידות לתנאי קרקע קשים לגיר, ליובש וללחות אוויר נמוכה
תנאי הארה:           שמש עד הצללה למחצה
מידע גנני נוסף שונות בגודל ובצללית, כעץ יש להקפיד על עיצוב (נוטה לגדול כשיח)

נכתב ע"י יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים