פרסטיה מצרית היא בן-שיח רותמי מסועף, גובהו עד 65 ס"מ. הצמח מעוצה בבסיסו, מסתעף לגבעולים עשבוניים רבים, מאפירים–מכסיפים, שעירים, וכולו נראה כמכוסה בלֶבֶד בהיר. השערות מסועפות, דקיקות, הדוקות, נושרות בשפשפוף. גובהו 30–60 ס"מ. תכופות רואים שילוב של ענפים יבשים משנים שעברו יחד עם ענפים ירוקים חדשים. העלה מוארך, צר, נושר במהרה, ואז הצמח מטמיע בגבעוליו.
פרסטיה מצרית פורחת בעיקר בין ינואר למאי מעט גם בסתיו. הפרח מצליב אופייני, דומה לזה של מנתור המדבר: צינור הכותרת ארוך, אונות הכותרת סרגליות ונראות צרות ודלילות, שפתם גלונית או ששוליהן מופשלים אחורה. צבען צנוע, קרם עד ארגמן חיוור. הפרח נפתח לקראת הלילה, מושך חרקים בעיקר בריחו ולא במראהו. מואבק על-ידי חרקים שוחרי צוף, במיוחד פרפרי-לילה. הפרי שעיר, מלבין, אליפסי רחב, פחוס, דמוי עלה. אחרי הפצת הזרעים הוא דומה לפרי של הסוג משקפיים.
פרסטיה מצרית גדלה במדרונות אבניים ושאר בתי-גידול במדבר צחיח. היא נפוצה באזור ים המלח ובנגב. תפוצתה העולמית משתרעת בעיקר באזור הטרופי יובשני במזרח אפריקה, אשר משם כנראה מוצאה, ויש רק מעט צמחים ממוצא כזה בארץ.
בסוג 12 מינים, בארץ 1.
כתה מייק לבנה