כף-אווז האשפות היא צמח חד-שנתי זקוף ומסועף הגדל במיוחד באשפות ובמעזבות וכן כעשב-רע בשדות. גובהו 50 ס"מ. הגבעול ממוקצע. העלה ביצי או מעויין, קירח, שפתו שסועה לשיניים או אונות גדולות, א-סימטריות, מזכיר טביעת כף-רגל של אווז. העלים מסורגים, נישאים על פטוטרות. הצמח מתאים עצמו לתנאי בית-הגידול, עשוי לנבוט בכל עונה, ואף לצמוח לגובה של 2 מ' ויותר. הזרעים שומרים על פוריותם בקרקע עשרות שנים.
כף-אווז האשפות פורחת כמעט כל השנה, אולי פרט לינואר. צמח אחד מסוגל לייצר חצי מיליון זרעים. הפרח ירוק, קטן, מואבק-רוח, ולו 5 עלי עטיף.
כף-אווז האשפות היא מין שכיח הגדל בשדות, בעיקר בשדות מושקים ובגינות, וגם בצידי דרכים, בחורבות ובמגרשים נטושים. הצמח מעדיף קרקעות עשירות במינרלים, במיוחד תרכובות חנקן. נפוץ בכל הארץ. נחשב לאחד העשבים הרעים השכיחים והנפוצים ביותר בעולם. תפוצתו כלל-עולמית, כנראה פולש.
העלים נאכלים טריים או מבושלים. ברפואה העממית הוא נחשב כסם מרגיע, וכתרופה למחלות כבד. משתמשים בו גם נגד שיעול, דלקת ריאות, כוויות, פצעונים, דלקות-עור. כן הוא משמש לגרוש תולעי מעיים
בסוג 300 מינים, כולם צמחים של מעזבות או של שדות מושקים ("עשבים רעים"), 8 מינים בארץ. מין אחד מטופח בתרבות לשם יבולי זרעיו, ידוע בכינוי קינואה. מעליו מכינים מאכלים שונים
כתב מייק לבנה