תמריר מרוקני

חד-שנתי מדברי נמוך. צמוד לקרקע. קירח, מסועף. בהיפצעו נוטף מיץ חלבי מר.
העלים מוארכים, רחבים ומתרחבים כלפי הקצה, כחלחלים–מאפירים, בשרניים מעט, שפתם משוננת. בסיסם לופת את הגבעול. עלי המעטפת של קרקפת הפרחים רעופים, שפתם קרומית. סימן מובהק לסוג הוא שעלי המעטפת החיצוניים שקופים, עם אמצע ירוק. פורח באביב, מפברואר עד אפריל. צבע הפרחים צהוב לימון, צידם החיצוני ארגמן–חום. כאשר הפנימיים עוד סגורים ונראה צידם החיצוני מופיעה התפרחת כאילו היא דו-גונית. הקרקפות גדולות, דמויות כד צר, אורכן 2 ס"מ וקוטרן 2.5 ס"מ. לזרע ציצית לבנה. כל הזרעונים, גם הפנימיים, מעוצבים עם 4 מקצועות (במין תמריר בינוני הפנימיים גליליים).
שכיח בנגב, פושט לאזור הסְפָר של החבל הימתיכוני ולחגורת הרסס בחוף הים התיכון.
10 מינים, בארץ 2, השני נדיר.

כתב מייק לבנה