רכפה גדולה היא צמח חד-שנתי ירוק זקוף, גובהו 30 עד 70 ס"מ. הגבעולים גסים ועבים, מגובששים ומכוסים שערות ופטמות. עלי הבסיס תמימים, עלי הגבעול שסועים עמוקות לאונות סרגליות.
רכפה גדולה פורחת מפברואר עד מאי. התפרחת מעין שיבולת, התפרחות גדולות, מרוכזות בראשי הגבעולים, צפופות. לכל פרח יש חפה. הפרח דו-מיני. 5 עלי הכותרת מפורדים, שסועים לאונות, והאונות שסועות שנית לאונות-משנה. עלה הכותרת העליון גדול מהיתר. צבע הפרח לבן עכור עד צהוב חיוור. האבקנים רבים, צבעם חום–אדמדם בצעירותם, אחר-כך לבן. הפרח מפריש צוף ומואבק על-ידי חרקים, אולי גם בהאבקה עצמית. הפרי משתלשל, עבה. אורכו 10–15 מ"מ וקוטרו כאורכו. לאורך הפרי נמשכות בליטות מחוספסות או שעירות. בראשו 3 שיניים. הזרעים מגובששים.
רכפה גדולה היא מין אנדמי לארץ-ישראל, וגם כאן אינו שכיח. התגלה בידי החוקר המובהק של צמחיית המזרח התיכון במאה ה-19, השוויצרי אדמונד בואסייה. גדל בעמקים ובאדמות עמוקות בשדות-בור בצפון הארץ ובמרכזה, בחבל הימתיכוני ובחבל-הסְפָר.
תפוצתו העולמית מצומצמת כאמור רק לארץ-ישראל.
בסוג רכפה 60 מינים, 12 בארץ, רובם חד-שנתיים, חציים מדבריים וחציים ימתיכוניים. בתרבות מגדלים את רכפת הצבעים להפקת צבע צהוב, ורכפה ריחנית להפקת שמן אתרי לתעשיית תמרוקים.
כתב מייק לבנה