חטמית עין הפרה

הדפסה
  Alcea acaulis שם מדעי
  Stemless Hollyhock Common name
ח'וטמיה עיו אלבקרה, חוֹטמִי זַאחפ שם ערבי
  خطميه عين البقره أللّغة آلعربيّة
חלמיתיים
Malvaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
מפורץ שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צופני

חטמית עין הפרה
צילום: © אלי ליבנה   , פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

חוטמית עין הפרה היא צמח רב-שנתי שרוע ונמוך, הנראה כקרובו העני של אחיו המפורסם, החוטמית הזיפנית. הופעתו מוזרה, כעין יצור חסר-פרופורציות: צמח לא-גדול עם פרח גדול. עלי הבסיס עגולים ובלתי מחולקים לאונות, שפתם חרוקה בשטחיות ובאורח לא סדיר. עלי הגבעול מחולקים ל-3–5 אונות לא עמוקות. פטוטרת העלה ארוכה. עורקי העלה שקועים, ובשר העלה מגובשש ובולט בין העורקים. הצמח קמל בקיץ ומתחדש בחורף. השם חוטמית נקבע לפי צלצולו של השם בערבית.
חוטמית עין הפרה פורחת באביב, ממרס עד מאי. הפרח ורוד, לעיתים לבן או סגול. הפרח יוצא בבסיס הצמח, צמוד לקרקע, יושב ללא עוקץ. קוטרו עד 5 ס"מ. עלי הכותרת מעורקים בקוים בהירים המתכנסים כלפי המרכז. הפרי קירח.
חוטמית עין הפרה גדלה בשדות ובמעזבות ברוב חלקי צפון הארץ ומרכזה. היא נפוצה במפוזר ברחבי החבל הימתיכוני ובעיקר ברצועת הספר, במעבר מן החבל הימתיכוני לערבתי.

בסוג 60 מינים, בעיקר בדרום-מערב אסיה, במזרח התיכון ובמזרח טורקיה.
בארץ 8 מינים. בגינות הנוי מקובלים גם מינים נוספים, לא-מקומיים, ולהם מגוון צבעים. מקורם בסין.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

– "היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות" (איוב, ו', ו')הרמב"ם, בפירושו למשנה, זיהה את ה"חלמות" עם הכיטמיה, היא החטמית, בשל הריר הרב הנוטף מגבעולי הצמח אשר שימש כתרופה לריפוי פצעים.

 
גינון חסכוני בצמחי בר